פיגור שכלי
פיגור שכלי או לקות שכלית היא הפרעה נוירולוגית התפתחותית שבאה לידי ביטוי בתפקוד אינטלקטואלי נמוך. הלוקים בפיגור שכלי סובלים מקושי ברכישה של מיומנויות תקשורת, מיומנויות למידה ומיומנויות נוספות הקשורות לפעולות היומיומיות. במאמר זה נשתמש בביטוי פיגור שכלי, אם כי חשוב לציין שבאמצע שנת 2012 הוחלט להחליף את הביטוי במונח "מוגבלות שכלית התפתחותית".
מה הם הגורמים לפיגור שכלי?
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל לפיגור שכלי. נכון להיום נהוג לחלק את כל הגורמים לשלוש קבוצות מרכזיות להלן:
· גורמים ביולוגיים גנטיים – הפיגור נובע במקרים רבים כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של מערכת העצבים המרכזית ולפיכך במקרים רבים נראה כי ההתפתחות הלא תקינה מקורה בבעיה גנטית מסוימת. ברוב המקרים בהם הפיגור מופיע על רקע של מוטציה גנטית או כרומוזומלית, יופיעו לצד הפיגור תסמינים נוספים בהתאם לסוג התסמונת שגרמה לפיגור. בין היתר פיגור שכלי מקושר לתסמונת דאון, תסמונת האיקס השביר, תסמונת פראדר ווילי, תסמונת קרי דו שה, פנילקטונוריה ועוד.
· גורמים ביולוגיים שאינם גנטיים – הפיגור השכלי יכול להתפתח במהלך ההיריון גם במקרים בהם העובר לא נושא מוטציה גנטית. כך לדומה הפיגור השכלי יכול להיות תוצאה של צריכת אלכוהול במהלך ההיריון, תוצאה של חשיפה לנגיפים שונים במהלך ההיריון, תוצאה של שימוש בסמים, עישון סיגריות, רעלת היריון ועוד.
· גורמים נרכשים – מערכת העצבים המרכזית ממשיכה להתפתח גם לאחר הלידה ולפיכך גם תינוקות בריאים שנולדו לאחר היריון תקין יכולים לסבול מפיגור שכלי. מקרים כאלו מתרחשים בעיקר בקרב ילדים שנולדו להורים שסובלים מפיגור שכלי קל, שלא נחשפו למספיק גירויים בינקות ובילדות המוקדמת ושהציפיות ההוריות מהם היו נמוכות מאוד.
מה הם התסמינים של פיגור שכלי?
התסמינים של פיגור שכלי מופיעים כבר בשנות החיים הראשונות ובכל מקרה לא יאוחר מגיל שמונה עשרה. התסמינים הבסיסיים של פיגור שכלי כוללים מנת משכל נמוכה מהנורמה וקשיי הסתגלות כשבין היתר מדובר על קושי בהסתגלות חברתית, תקשורתית, תפקודית, גופנית ועוד.
מעבר לכך, ייתכנו תסמינים נוספים בהתאם לגורם לפיגור השכלי. כך לדוגמה בקרב רבים מהלוקים בפיגור שכלי על רקע של בעיה כרומוזומלית או גנטית ניתן לזהות תווי פנים אופייניים, במקרים מסוימים ייתכנו תסמינים התנהגותיים חמורים כמו למשל נטייה לאגרסיביות או לפגיעה עצמית, לא אחת הפיגור מופיע במקביל לתסמינים פיזיולוגיים כמו למשל מומים לבביים או חסר של אצבעות ועוד.
בנוסף לכל זה חשוב לדעת כי הלוקים בפיגור שכלי סובלים משכיחות גבוהה במיוחד של הפרעות פסיכיאטריות כשבין היתר מדובר על דיכאון, סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ועוד.
כיצד מאבחנים פיגור שכלי?
במדינת ישראל האבחון של פיגור שכלי מבוצע על ידי ועדה מקצועית שפועלת מטעם האגף לטיפול באדם המפגר השייך למשרד הרווחה והשירותים החברתיים. תהליך האבחון כולל מספר שלבים שכול אחד מהם מבוצע על ידי איש מקצוע מתחום אחר להלן:
· בדיקה פסיכיאטרית מבוצעת במידת הצורך אך לא באופן מנדטורי.
· בדיקה סוציאלית התפתחותית מבוצעת על ידי עובד סוציאלי.
· בדיקה פסיכולוגית מבוצעת על ידי פסיכולוג וכוללת בין היתר שימוש במבחני IQ.
· בדיקה רפואית מבוצעת על ידי רופא שמסוגל לאבחן תסמונות שונות הקשורות בפיגור שכלי.
כיצד מטפלים בפיגור שכלי?
הטיפול בלוקים בפיגור שכלי משתנה בהתאם למידת החומרה של הפיגור ובהתאם לתסמינים הנוספים מהם סובל המטופל. במקרים הקלים ניתן לטפל במסגרות של חינוך מיוחד ומרכזי שיקום תעסוקתי אך במקרים החמורים ביותר מדובר כבר על מסגרת אשפוזית שמאפשרת מתן של טיפול סיעודי מסביב לשעון.