חזרת

(Mumps)

פרופ' דוד ברנסקי,

מנהל מחלקת ילדים, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים.

מחלה קלה בדרך כלל, המועברת על ידי מחולל נגיפי (וירלי). שכיח זיהום תת-קליני (סובקליני), דהיינו מחלה ללא תסמונת קלינית כלל, או חולה שכל תלונותיו מסתכמות בכך שהוא "מנדנד", סובל מחום לא גבוה ומירידה קלה בתיאבון. החזרת מצטיינת בתקופת דגירה ממושכת יחסית – 16 עד 21 יום, שבעקבותיה מופיעים חום, חולשה, והגדלת בלוטת הרוק הגדולה (פרוטיד) בזווית הלסת התחתונה. החזרת מכסה את הזווית של הלסת התחתונה.

הילד עלול להתלונן על כאב באוזניים ועל קושי בבליעה. הבלוטה רגישה וכואבת. לא נדיר ששתי הבלוטות נפגעות. גם בלוטות רוק נוספות, תת-לסתיות (סובמנדיבולריות), עלולות להשתתף בתהליך המחלה. הנפיחות בבלוטות חולפת תוך 7-10 ימים, ואין צורך בטיפול ייחודי (ספציפי). לרוב סוגי הנגיפים אין טיפול תרופתי "אנטינגיפי" בניגוד לטיפול אנטיביוטי כנגד חיידקים. דלקת בלוטת הרוק אצל ילדים מסיבות אחרות היא נדירה, אך דלקת או הגדלת קשרי לימפה בצוואר יכולה להטעות ולהיחשב כחזרת. בדיקה של רופא, ואפילו של סבתא מנוסה, יכולה לאשר מיד שמדובר בחזרת ולא בהגדלת בלוטות לימפה באזור.

סיבוכים

סיבוכי החזרת הם סיבוכים מאיימים. סיבוך שכיח יחסית הוא דלקת קרוo המוח - Meningitis. בניגוד לדלקת קרום המוח מחיידק, זוהי בדרך כלל מחלה קלה המתאפיינת בכאב ראש, בפוטופוביה (כאב עיניים וחרדה מפני אור), בקישיון עורף ובחום. בניקור מותני שואבים דוגמא מועטה של נוזל חוט השדרה. בדיקה זו הכרחית לשלילת דלקת קרום המוח חיידקית, שהטיפול בה חייב להיות באנטיביוטיקה לווריד ללא איבוד זמן. פעולת השאיבה עצמה אינה מסוכנת, ובדרך כלל לאחר שאיבת מעט נוזל חוט השדרה החולה חש הקלה מידית, הנובעת מהקלת הלחץ של הנוזלים שתרמו לכאב הראש, שיכול להיות טורדני מאוד. ההחלמה כמעט תמיד מלאה. פגיעה במערכת העצבים המרכזית נדירה מאוד.

סיבוך אחר של חזרת היא חירשות (בגלל פגיעה בעצב השמיעה). בדרך כלל החירשות היא חד-צדדית. למעשה חזרת היא הסיבה השכיחה לחירשות חד-צדדית נרכשת בילדות.

דלקת הלבלב (Pancreatitis) ודלקת האשך (Epididmino-Orchitis), נדירות יותר. האחרונה פוגעת בזכרים, בעיקר לאחר גיל ההתבגרות, וברוב המקרים היא חד-צדדית. נדירה גם דלקת השחלה הפוגעת בנקבות, דלקת בבלוטת המגן ופגיעה בכליות.

חיסון

קיים חיסון בנגיף חי מוחלש, אשר ניתן בצירוף עם חיסון נגד חצבת ואדמת, MMR, וניתן כיום כאמור בגיל שנה. מנה חוזרת של החיסון ניתנת בגיל שש. החיסון לא מומלץ מתחת לגיל שנה. לתינוק עשויים להיות נוגדנים שהועברו אליו מאמו דרך השליה. נוגדנים אלו עלולים לנטרל את הנגיף שבחיסון ולמנוע השגת חסינות כנגד המחלה. מסיבה זו, אין לתת חיסון לילד שקיבל חיסון פסיבי באימונו-גלובולינים בפרק הזמן של שלשה חדשים לפני קבלת החיסון.

תופעות לוואי לחיסון

אין לתת את החיסון לילדים הרגישים לביצים מחשש לתגובות אלרגיות, שכן הוירוס החי- מוחלש שבחיסון גדל בתאי עוברי תרנגולות. ייתכנו תופעות לוואי אחרות כדלקת בלוטות הרוק, או האשכים, אך הן נדירות.

טיפול

הטיפול בחזרת שאינה מלווה בסיבוכים, ולמעשה גם בסיבוכים, הוא פשוט - פינוק ואהבה.