|
|
"עושר אל תתן לי" לעומת "עושר וכבוד"
|
|
החכם בספר משלי (פרק ל) ביקש "ריש ועושר אל תתן לי"; אם כך, מדוע בתפילת שבת שלפני ראש חודש אנחנו מבקשים ה' ייתן לנו "עושר וכבוד"? למה לנו לבקש שה' יכניס אותנו לניסיון מיותר? לא היה עדיף לבקש - כדברי החכם - "שתטריפנו לחם חוקנו"?!
|
התשובה:
|
|
התשובה על דרך הפשט כפולה. ראשית, יש הבדל בין יחיד שחושש מפני עושר השמור לבעליו לרעתו לבין צבור (כמו בתפילת החודש) שלא חושש. שנית, המילה עושר עשויה להתפרש כריבוי של ממון יותר מן הצורך ויכול להתפרש כממון לאדם כל צורכו. כך למשל עורכים חז"ל אבחנה בין איסורו של המלך להרבות לו ממון לבין היתרו (ואולי חובתו) לדאוג למימון צבאו ומנגנון שלטונו. מסתבר שכלפי המציאות הראשונה מתקומם בעל משלי ועל המציאות השניה אנו מתפללים לעושר.
על דרך הדרש ניתן לומר שזוהי בדיוק הסיבה בגללה אנו מתפללים על עושר וכבוד. שכן אנו מבקשים את העושר ולא את הביזיון של הכפירה הנלווה אליו...
שנזכה לעושר וכבוד
עמית קולא
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
''עושר אל תתן לי'' לעומת ''עושר וכבוד''
|
|
|
|
|
|
|
|
|