שלום לרב, ברצוני לשאול שאלה פשוטה ובסיסית ביותר, שבדקתי ושאלתי וטרם קיבלתי עליה תשובה רצינית, ודבר זה גרם לי לעזוב ישיבה גבוהה ודרך חיים דתית-פרקטית, משום וראיתי כי פרספקטיבת האמת של הרבנים בהם נתקלתי היתה צרה במקרה הטוב ומתחמקת במקרה הפחות טוב.
השאלה היא, איך יתכן שהקב"ה לא נתן ליותר מ- 99% מאוכלוסיית העולם הנחיות כיצד לנהוג? הבעיה בזה שאין הנחיות כיצד לנהוג היא שאם אין חיוב על גוי לנהוג בצורה מסויימת כיצד ניתן לקבוע לו שכר ועונש? אם אפשר והרב לא יפתור אותי בתשובה של שבע מצוות בני נח מהסיבה הפשוטה שחיים בעולם לצורך העניין באפריקה, אנשים שלא מכירים את נח. א"כ חוזרת השאלה כיצד נקבע לו לסומלי שקם בבוקר בסומליה אם לחמו יהיה מצוי לפניו ולפני בני ביתו, שהרי הקב"ה לא ציווה אותו ולא דיבר אליו מעולם ולכן לא יכול לתבוע ממנו דבר... אשמח אם הרב יציין מאיפה לקח את התשובה ואם התשובה מעוגנת בטקסטים רבניים מכיוון שכשחפשתי התייחסות לעניין בטקסטים לא מצאתי וגם כאשר נתנו לי תשובות ובקשתי שיראו לי מהיכן התשובה לקוחה והאם היא באמת מבוססת, נתנו כל מיני גזירי פסקאות ברב קוק ואפילו לא נתנו לי מקור קדום יותר כגון מרן, ריה"ל או הרמב"ם והכי טוב אם היו מראים לי גמרא שמתייחסת באופן רציני לנושא. תודה ובתקווה שיש תשובה אמיתית למרות שעד עכשיו היא טרם נמצאה...
שלום וברכה
לו המציאות הייתה כפי שאתה תיארת הייתה הקושיה גדולה ועצומה, עד כדי עזיבת תורת ישראל בשל צרות האופק שלה.
ברם, המציאות כלל אינה כזו. אם תבחן את התשובות באתר זה תראה עד כמה אני מדגיש כי קיימת חובה בסיסית של מוסר טבעי עוד קודם למתן תורה לעם ישראל. זו המשמעות הפשוטה של "דרך ארץ קדמה לתורה" והיא מחייבת אותנו ואת אומות העולם כולן.
הסומלי בסומליה חייב במחויבות עמוקה להיות מוסרי בבסיס הפשוט של המוסריות, וכשהוא אינו כזה הוא מביא מבול לעולם בדיוק כשם שהביאו הדורות הראשונים של העולם מבול. המבול אינו גשם ומים כיוון שהקב"ה הבטיח כי מבול זה לא יבוא, והוא מופיע בצורות שונות, אולם עצם העיקרון של מחויבות מוסרית עמוקה הנובעת מתוך עולמו הפנימי היא ציווי הקב"ה. הקב"ה לא נתן את ציוויו רק דרך התורה – גם הבריאה עצמה היא מקור נכבד לידיעת רצון ד', וזה בדיוק מה שמתואר בספר בראשית, גם קודם לבחירת אברהם אבינו וגם אחריה.
המקור המרכזי אפוא לכל התפיסה הזו הוא עשרים וששה הדורות הראשונים של העולם, ומשמעותו העמוקה של ספר בראשית.
אמת הדבר שזה גם עולה מדברי הראשונים כולם, שכן הוא יוצאים מנקודת הנחה שיש חובות מוסריות על כל אומות העולם, והדבר נראה להם פשוט וברור. למעשה, כל נתינת טעם למצווה יכול להיות בסיס כזה, שכן הטעם משמעו שיש היגיון וחובה אנושית לעשות מצווה זו.
רמב``ם הלכות מלכים פרק ט הלכות מלכים ומלחמות פרק ט
א על שישה דברים נצטווה אדם הראשון--על עבודה זרה, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים.
ב אף על פי שכולן קבלה הן בידינו ממשה רבנו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי התורה, ייראה שעל אלו נצטוו. הוסיף לנוח אבר מן החי, שנאמר ``אך בשר, בנפשו דמו לא תאכלו`` (בראשית ט,ד); נמצאו שבע מצוות.
28/08/2005 דוד
הותר להם
אני חושב שמה ששאלת בענין 7 מצוות שבסומליה לא יודעים עליהם קשור בגמ' ע"ז ב: שדורשת על הפס' "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים" שהקב"ה התיר להם את 7 מצוות בני נח ועיין שם כדי להבין מה זו בדיוק ההתרה הזו, אבל על כל פנים נראה לי שהיום לא נקבע דינם באמת עפ"י 7 המצוות אלא כמו שהזכיר הרב ממוסריות פנימית כיצד לנהוג. ונזכר בחסידי אומות העולם בתקופת השואה שודאי זכותם עומדת להם גם אם לא שמרו 7 מצוות בני נח.