 |
|
השאלה: |
מצעים מנותקים - ערלה לעומת שמיטה
|
|
|
|
|
|
אם מצע מנותק דינו כקרקע - מדוע מותר לגדל עליו ירקות בשנת השמיטה?
ואם מצע מנותק דינו לא כקרקע - מדוע יש דין ערלה בעץ שגדל על מצע מנותק?
|
|
התשובה: |
|
|
|
|
|
|
בס"ד
שלום רב,
ראשית, ראוי לציין שמבחינתנו ההתייחסות למצע מנותק בשביעית היא הפוכה מזו של ערלה, כלומר, לעניין שביעית כדי להתיר מלאכות אנו צריכים שהצמח יהיה מנותק, לעומת זאת, בערלה כדי להתיר את מניין שנות ערלה מהמשתלה אנו צריכים שהצמח יהיה מחובר - לכן שאלתך נכונה מאד.
בעיקרון עציץ שאינו נקוב או לחילופין עציץ נקוב שמונח על מצע מנתק כגון יריעת פוליאטילן או אפילו על ריצפת בלאטות נחשב מנותק, ועל כך מסתמכים בגידולים של שנת השמיטה, ראה בעניין זה מאמרי בס' התורה והארץ ח"ו עמ' 340 "מהו מצע מנותק".
לענין ערלה ישנן שתי בעיות:
א. לגבי ערלה, מדובר בעצים, ולגבי עצים כתב הרמב"ם הלכות מעשר שני פ"י ה"ח (עפ"י הירושלמי) שאף אם גדל בעציץ שאינו נקוב נחשב מחובר. אמנם רגילים להסביר שזהו רק במצע מנתק רגיל, שאז העצים חודרים ומשתרשים על אף המצע המנתק, אך במצע שמנתק לחלוטין ייחשב מנותק. עם זאת יש מחמירים בכל עציץ שאינו נקוב.
ב. האחרונים פסקו להלכה (ראה חזון איש דיני ערלה אות לב, וראה גם מה שכתב הגר"ש ישראלי זצ"ל ס' התורה והארץ ח"א עמ' 133-147).
לסיכום לעניין שביעית אנו מתירים מלאכות חקלאיות בעציץ שאינו נקוב (בתוך מבנה) ובפרט ששביעית דרבנן, לעומת זאת, לעניין ערלה אנו מחמירים ומחייבים בערלה גם כאשר העץ גדל על מצע מנותק, בפרט שערלה היא דאורייתא.
מאידך חשוב לציין שאנו מחמירים גם לאידך גיסא שאין אנו מחשיבים את שנות הערלה של משתלה שגידלה את העץ על מצע מנתק.
בברכת התורה והארץ, וחנוכה שמח,
יואל פרידמן
|
|
|
|
|
|
קישורים מומלצים:
|
|
|
|
|
|
|
|
RSS