|
|
"על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ..."
|
|
אני גבר נשוי + ילד.
המקרה שלי הוא כזה :
אני נשוי כשנתיים ומאז שהכרתי את אישתי להורים שלי היו טענות כלפיה .
אישתי ממשפחה מאוד טובה והחינוך שהיא קיבלה שם הוא יוצא מן הכלל . אבל לאימי היו כל מיני טענות כלפיה שדבר זה גרם לנו להמון מריבות .
שאלתי כמה רבנים מה לעשות והם אמרו לי לנתק קשר עם כל המשפחה שזה אומר גם אחים ואחיות וסבתות וכו'...
עכשיו הבעיה שלי זה שזה לא נותן לי מנוחה אבל איני יכול לעשות כלום מאחר וזה יכול לפגוע לי בחיי הנישואין .
דבר חשוב שעליי לציין זה שיש לי אחות שגם לה היתה אותה בעיה עם ההורים שלי אבל בעלה אחרי שלוש שנים כבר לא יכל לסבול את זה ולכן נכון להיום הם גרושים .
המצב נכון להיום זה שכבר שנה וחצי אני לא מדבר איתם וכל פעם לפני יום כיפור כואב לי הלב.
עלי לציין דבר שלדעתי אולי חשוב וזה שבעקבות כך אני נכנסתי לדיכאונות ואני מטופל אצל פסיכיאטר .
אנא ענה לי מה עלי לעשות ?
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה
אין ספק כי המציאות עליה אתה מדבר היא מסובכת מאוד. הגדרת יפה את השאלה בדבר עזיבת איש את אביו ואת אמו ונאמנותו לאשתו, מול כיבוד אב ואם, שאינו רק חובה פורמלית אלא גם דבר הנטוע בליבו של אדם – והרי אתה קרוע בין שני עניינים אלה.
ראשית דבר, הבעיה האמיתית אינה זו, אלא הדיכאון בו אתה שרוי. דיכאון זה אינו רק תוצאה של המצב אלא גם גישת חיים. עד כמה שאתה יכול נסה להתשחרר ממציאות דכאונית, בשל העובדה כי הבעיה לא נוצרה בגללך, ואין אתה אשם בה. זו מציאות בעייתית של הוריך המתקשים מאוד להיפרד ממך ומשליטה מוסימת בך, ולא אתה חייב לשלם את המחיר. רק בשמחה ובעוז רוח ניתן להתמודד עם מציאות זו שנכפתה עליך, שאינה אומרת עליך דבר אלא על מי שיצר אותה. רק אם הדבר דווקא כן ייתן לך מנוחה תוכל לגשת להתמודד עם הבעיה ולא על ידי שקיעה בתוכה.
רבנים אלה דיברו דברים נכונים ברמה העקרונית. מובן שהדרכתם טובה משלי כי הם מכירים היטב את המצב. הם צדקו באומרם כי מחויבתך ונאמנותך לאשתך קודמים לכל דבר אחר כיוון שאשתו כגופו, והיא חלק בלתי נפרד ממך כמו שאתה ממנה. זהו גם המצב הטבעי, גם המציאות ההלכתית, וגם נכון מבחינה מוסרית, כיוון שלא אשתך יצרה את הבעיה כי אם אמך, ועל כן הנאמנות צריכה להינתן לה.
ברם, איני מבין מפני מה עליך לנתק מגע מכולם, ואפילו מאמך. כנראה שאיני מכיר את המצב טוב מספיק, אך לפחות מדבריך אין זה ברור שכך צריך להיות. להפך – כיוון שאתה צודק וגם אוהב את אשתך וקשור בה אתה יכול לבוא מעמדה זו ולומר כי אתה דווקא רוצה קשר משפחתי ובלבד שיקבלו אותך ואת בחירתך ולא ינסו לשנות אותה. אם הם יפעילו לחץ לכיוון לא נכון אז ראוי לנתק עמם מגע, כיוון שאין הם בונים אלא הורסים. ברם, אם חלקים במשפחה מקבלים אותך ואת בחירתך תוכל לחיות בשלום עמהם, ואין צורך בניתוק.
אין לכך כל קשר חיום הכיפורים. לא אתה הוא זה שצריך לבקש סליחה או להרגיש מצוקה, כי אם מי שיצר את הבעיה. ביום הכיפורים תתפלל הרבה שישכין ד' שלום בביתכם, ושאמך תשתחרר מעוינותה ומחוסר רגישותה והאמונה בבחירתך הטובה, ושד' יאיר את עיניה הן במעלותיה הנפלאות של אשתך והן בזכותך לראות חיים עם האישה אשר אהבת.
דבר על כך גם עם אשתך, והדגש בפניה כי בחירתך בה היא בלתי מותנית, ולא זה הדבר שאתה מבקש, כי אם השלמת אמך והסובבים אותה עם בחירתך, ועל ידי זה גם תתחזק הזוגיות ביניכם וביתכם יהיה איתן ונכון וגם תקבל גיבוי וחיזוק מהבית שאתה כה זקוק להם כדי לצאת מהדיכאון שתפס אותך.
בשמחה ובטוב לב תצא ממציאות זו, והקב"ה יאיר את עיני אלה שיצרו בעיה מיותרת.
כל טוב ואהבת שלום
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
''על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ...''
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
על כן יעזוב איש את אביו ואמו
- sbhtkv kuhi, 21/11/2012
אני חושבת שזו הקצנה, יש למצוא את שביל הביניים.
|
|
|
|
|
|
|