שמעתי על רב גדול אחד, שהיה עורך חופה וקידושין ואדם אחד, שמראהו העיד עליו, שאינו שומר תורה ומצות, פתח להם את בקבוק היין ומזג. מישהו שהיה לצידו של הרב, הציע להביא לו בקבוק חדש מהמטבח, אך הרב סירב והסביר, שאם יעשה כן, הרי תהיה כאן הלבנת פנים כלפי המוזג החילוני, והרי זה איסור דאורייתא. לעומת זאת איסור היין, אינו חמור כמו הלבנת פנים ונתון במחלוקת הפוסקים. לכן, בסופו של ענין, המשיכו את סדר החופה והקידושין כרגיל, על אותו יין שהחילוני מזג. האם כך נכון לנהוג ? כזה ראה וקדש ?
אם היין היה מבושל נהגו נכון. ואם היין אינו מבושל, אסור לשתות ממנו וממילא גם לא לברך עליו בחופה. כלפי מחלל שבת בימינו יש מקילים להחשיבו כתינוק שנשבה, אולם ההלכה אינה משתנה ואסור בהחלט.
אז מה עושים כשהיין לא מבושל (הרי המוזג החילוני נמצא שם ורואה שלא משתמשים במה שהוא מזג),כשרוצים לצאת י``ח וגם לא להלבין פנים (יש גם מקומות שזה גורם למריבות ח``ו?
יין נסך לא חסרים תירוצים ודרכי התחמקות.
יש מקרים שצריך לומר בפירוש שמפני שהוא מחלל שבת היין שלו נאסר.
RSS