אשמח לקבל תשובות לכמה שאלות...
א. ההורים שלי לא שומרים שבת אבל עושים קידוש. כידוע לי אני צריכה לומר את מילות הקידוש ביחד עם אבי (אם אני אעשה בנפרד הוא יכעס). האם אני צריכה לומר את כל הקידוש בעצמי ? ומה לגבי "סברי מרנן" ? האם להגיד בעצמי, או לענות לאבי ? האם אני יוצאת בברכת הגפן והמוציא שלו ? ענין נוסף הוא שאחותי ב"ה שומרת שבת גם, האם היא יכולה לצאת ידי חובת קידוש בקידוש שאני עושה בלחש ביחד עם אבי ? האם היא חייבת לשמוע אותי ? או שהיא צריכה לקדש לעצמה ?
ב. כשאני מתפללת לבד, האם אני צריכה/יכולה להגיד לשם יחוד ?
ג. אני גרה במדרשה (ומשלמת "דמי שכירות"), ושם לא עשו מכירת חמץ לדברים האישיים שלי, אבל עשו מכירת חמץ כללית לחדר שבו אני ישנה. לא היה לי שם חמץ גמור, אבל היו לי שם תרופות לבליעה ולמציצה, ווזלין לשפתיים. האם אני יכולה להשתמש בהם ?
א. אבא שאינו שומר שבת ויודע להוציא את בני ביתו ידי חובה, יכול לקדש ולהוציא אותם י''ח. עצם עשיית הקידוש מקילה את חומרת הדין שלו, שהרי הוא מאמין בהקב''ה. ואעפ''כ טוב לומר את הברכה איתו בלחש. וכן גם האחות אם יכולה עדיף שתאמר איתו בלחש. ואינה יוצאת באמירה שלך.
ב. גם לגבר ראוי להימנע מלומר לשם יחוד.
ג. כדורי מציצה ווזלין אינם חמץ. וכ''ש לאחר שעשו מכירת חמץ כללית, שיכולה לכלול בה גם את שלכם.
RSS