פרסום מיוחד למערת אליהו בהר הכרמל, במיוחד בין יהודי ארצות המזרח, נעשה על-ידי הספר "כרסייא דאליהו", הכולל שבחי אליהו הנביא, ונדפס בירושלים בשנת תרס"ו (1906). הספר נתחבר בידי ר' חביב חיים דוד סתהון, אחד מחכמי טבריה, שעבר בראשית המאה הזאת מטבריה לחיפה, ובה עסק בייצוא לחוץ-לארץ של הצמח "אל מחמודיה" (ויליסקיאמינה), המשמש לייצור צבעים. הוא נפטר בחיפה ביום י"ב בטבת תרס"ז (1907) ונקבר ליד קבר רב אבדימי. הוא קינא לכבודו של אליהו, שמערתו בהר הכרמל, וחיבר את ספרו הנזכר, שבו קיבץ כל עניני אליהו הנביא (כדוגמת הספר "מאיר בת עין" על ר' מאיר שבטבריה). בהקדמתו לספר זה יאמר: "ויהי מזה ארבע וחמש שנים גליתי מעירי [טבריה] לעה"ק חיפה ת"ו מפני מצוקי הזמן... ואבחר לי ביהכנ"ס אחת, יש בה מעט ספרים, ואשב שם כל היום בודד ולומד תורה... וה' נתן אל לבי לעיין בענייני אליהו הנביא זל"ט [זכור לטוב]... כי עיר חיפה הנזכרת יש בה מערה, מקובלים בה מפי השמועה שישב בה אליהו זל"ט, ונוהגים בה כבוד ישראל וגויי הארץ מכל הדתות וזובחים שם זבחים ותודות."
בספרו זה (דף קט"ו) מספר הרב סתהון, שיהודים בארצות המזרח נוהגים לנדור בשעת צרה שאם ייוושעו יעשו סעודה לכבוד אליהו הנביא, ועל מנהג זה קטרגו חכמים, ולפיכך הוא מציע: "טוב להם לנדור לעשות סעודת לחם ויין מלחמה ויינה של תורה לקבוע ישיבה בארעא בעיה"ק חיפה ת"ו, ישיבת לומדי תורה בעיר הנז' אשר היא סמוכה בהר הכרמל." ואמנם נשאו דבריו פרי, והגביר אברהם אדרעי ממצרים יסד בחיפה ישיבת-חכמים על שם אליהו הנביא, שבראשה עמד ר' חביב חיים דוד סתהון עד יום מותו.
מנהג החגיגה במערת אליהו במוצאי שבת נחמו קיים עד היום. ואף הנוצרים והמוסלמים חוגגים במערת אליהו בימים מיוחדים להם. איש חיפה שמואל בן-שבת כותב, שעד היום חוגגים היהודים במערת אליהו במוצאי שבת נחמו, והנוצרים ביום 20 ביולי, והמוסלמים ביום חג הביירם.
|