אליהו הנביא / מערת אליהו / ההסטוריה של מערת אליהו

ההסטוריה של מערת אליהו
מאמר מאת אברהם יערי
 


חוקר ארץ – ישראל איש ירושלים אברהם משה לונץ מתאר בפרוטרוט בשנת תרמ"ב (1882) את המנהג להביא חולים למערת אליהו כדי שיתרפאו.
ואלה דבריו: "מערת אליהו הנביא. למערה הזאת אשר בראש הר הכרמל יסעו אחינו יושבי אה"ק וגם יושבי ערים הסמוכות עם חולים מוכים בשיגעון אחוזי רוחות רעות ודיבוקים ויתנום ללון שם בדד שלשה לילות רצופים בהאמינם כי אז תסור מחלתם מאתם ורפא להם. וגם הנוצרים והמוחמדנים ילידי הארץ לא ימנעו מלהביא את חוליהם למערה הזאת."
וכן הוא מתאר בין תיאורי החגים שבארץ – ישראל את החגיגה במערת אליהו במוצאי שבת – נחמו ומבאר את התהוות המנהג בימיו.
הוא כותב: "שבת נחמו. במוצאי שבת זה יעשו אחינו יושבי עה"ק חיפה שמחה והילולא בהבית אשר ממעל להמערה בראש הר הכרמל, אשר לפי המסורה נטמן בה אליהו בברחו מפני אחאב. וגם הרבה מאחינו היושבים בערים הסמוכות יבואו לשוש אתם במשוש הזה. להחג הזה אין כל מקור ויסוד, כמובן, וגם יליד המאה הזאת הנהו, כי זכרונו לא נמצא בשום ספר מכתב- מסע. וכנראה רק קנאת יושבי עיר חיפה באחיהם יושבי צפת וטבריא ת"ו, אשר עדתם תרויח כסף לא מעט מהלולא רשב"י ורמבה"נ חוללתהו. וטעם זמן קביעתו הוא, מאשר כי בהפטרת נחמו נזכר ענין ביאת המשיח ואליהו הנביא".
לונץ מדבר אפוא דברים ברורים: המנהג לחוג במערת אליהו במוצאי שבת נחמו לא נתחדש אלא במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, כשם שנתחדש אז המנהג לחוג בפסח שני על קבר ר' מאיר בעל הנס בטבריה. (כפי שאני עומד להוכיח במקום אחר), ושניהם לא נתחדשו אלא מפני קנאת צפת, שחגיגת ל"ג בעומר במירון הביאה אליה זרם של עולי-רגל ואתן תרומות והכנסות.
ואמנם הביאה החגיגה במערת אליהו לחיפה זרם של מבקרים, שמהם השתקעו בחיפה ושימשו יסוד לישוב האשכנזי בה.
במכתב שכתב "עובר אורח" מחיפה ביום י"ג סיון תרנ"ה (1895) לעיתון ירושלמי "החבצלת", נאמר: "זה כשנתיים אשר בני רוסיא ופולין נאחזו בתוך העיר הזאת, ובהיותה עיר החוף באה"ק [בארץ הקודש] ינהרו אליה אנשים רבים מאחינו העוברים עליה למושבות הקרובות אליה [זיכרון-יעקב וחדרה], או למערת אליהו הידועה, ומהם ישארו בתוכה לתור להם מנוחה לנפשותיהם...



פרסום מיוחד למערת אליהו בהר הכרמל, במיוחד בין יהודי ארצות המזרח, נעשה על-ידי הספר "כרסייא דאליהו", הכולל שבחי אליהו הנביא, ונדפס בירושלים בשנת תרס"ו (1906). הספר נתחבר בידי ר' חביב חיים דוד סתהון, אחד מחכמי טבריה, שעבר בראשית המאה הזאת מטבריה לחיפה, ובה עסק בייצוא לחוץ-לארץ של הצמח "אל מחמודיה" (ויליסקיאמינה), המשמש לייצור צבעים. הוא נפטר בחיפה ביום י"ב בטבת תרס"ז (1907) ונקבר ליד קבר רב אבדימי. הוא קינא לכבודו של אליהו, שמערתו בהר הכרמל, וחיבר את ספרו הנזכר, שבו קיבץ כל עניני אליהו הנביא (כדוגמת הספר "מאיר בת עין" על ר' מאיר שבטבריה). בהקדמתו לספר זה יאמר: "ויהי מזה ארבע וחמש שנים גליתי מעירי [טבריה] לעה"ק חיפה ת"ו מפני מצוקי הזמן... ואבחר לי ביהכנ"ס אחת, יש בה מעט ספרים, ואשב שם כל היום בודד ולומד תורה... וה' נתן אל לבי לעיין בענייני אליהו הנביא זל"ט [זכור לטוב]... כי עיר חיפה הנזכרת יש בה מערה, מקובלים בה מפי השמועה שישב בה אליהו זל"ט, ונוהגים בה כבוד ישראל וגויי הארץ מכל הדתות וזובחים שם זבחים ותודות."
בספרו זה (דף קט"ו) מספר הרב סתהון, שיהודים בארצות המזרח נוהגים לנדור בשעת צרה שאם ייוושעו יעשו סעודה לכבוד אליהו הנביא, ועל מנהג זה קטרגו חכמים, ולפיכך הוא מציע: "טוב להם לנדור לעשות סעודת לחם ויין מלחמה ויינה של תורה לקבוע ישיבה בארעא בעיה"ק חיפה ת"ו, ישיבת לומדי תורה בעיר הנז' אשר היא סמוכה בהר הכרמל." ואמנם נשאו דבריו פרי, והגביר אברהם אדרעי ממצרים יסד בחיפה ישיבת-חכמים על שם אליהו הנביא, שבראשה עמד ר' חביב חיים דוד סתהון עד יום מותו.
מנהג החגיגה במערת אליהו במוצאי שבת נחמו קיים עד היום. ואף הנוצרים והמוסלמים חוגגים במערת אליהו בימים מיוחדים להם. איש חיפה שמואל בן-שבת כותב, שעד היום חוגגים היהודים במערת אליהו במוצאי שבת נחמו, והנוצרים ביום 20 ביולי, והמוסלמים ביום חג הביירם.






חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972