אליהו הנביא / אליהו בפולקלור היהודי / דמותו של אליהו בסיפורי ואגדות עם

דמותו של אליהו בסיפורי ואגדות עם
 


נקודה יסודית בהערכת דמותו של אליהו כפי שזו מצטיירת בעיני העם, היא הצטנעותו ונטייתו להקטין את מימדי חשיבותו. הוא מרבה להופיע באגדות כדמות משנית ואף מתחפש לבנאי, ערבי, רוכל ואפילו לזונה.
על פעלו של אליהו נאמר: לא זה היה מפעלו הגדול של אליהו, שעשה נפלאות, אלא זה שבשעה שנפלה אש מן השמים לא דיבר העם על הפלא אלא כולם קראו: "ה' הוא האלקים" . ואכן בכל האגדות בהן מופיע אליהו כפועל מרכזי לא באה פעילותו כדי להצביע על אישיותו שלו אלא כדי להבליט רעיון חינוכי דתי כלשהו.
צד חשוב בדמותו של אליהו הוא כוחו להבליט תכונות טובות המקרבות אדם למקום ומחבבות אותו על הבריות.
עד כדי כך שורה דמות אליהו בתודעת העם עם מידות ותכונות טובות שברשימת האנשים שזכו לגלוי אליהו מוצאים אנו דרים בכפיפה אחת את הבעש"ט ואת שמש הקהילה, את החסיד ואת שואב המים, את ר' חנינא שהקדיש כל זמנו והגיגיו ללמוד תורה, את ר' עקיבא ואת בן הרועה. ויפה הסביר זאת רבי אלימלך. כששאלוהו איך ייתכן שאליהו נגלה לאחד בלתי ידוע בעוד שלחכם אבן עזרא, שבקש לראות פניו לא נגלה, ענה הצדיק שכשהחזיר אליהו בתשובה את העם במעמד הר הכרמל, ניתנה לו נשמת כל ישראל ובכל מקום שילד מישראל נכנס בברית נמצא שם חלק מנשמת אליהו ונכנס בילד.
אם גדל הילד ומעצב את נשמת אליהו שבו לדמות של חסד, זוכה הוא לגלוי אליהו .





ובזכות אלו מידות זוכה אדם לגלוי אליהו?
סקירה קצרה של אגדות אליהו המסופרות בפי העם מדורי דורות מעלה שורה ארוכה של תכונות ומידות אנושיות המזכות את בעליהן בגלוי אליהו. הנביא התגלה לשואב המים בזכות טהר אמונתו בה', לחיים על שחזר בתושבה למקפידים על מצוות פרו ורבו לבעל הרחמים, ועוד ועוד. בשורה זו לא נפקד גם מקומם של העוסקים בתורה שתלמודם מפאר את שלמותם האנושית, כמו במקרה גלוי אליהו לר' חנינא.
חשיבות מיוחדת מיחסות האגדות למידת הענווה והצניעות. רבות מהן עוסקות בדמות האדם העניו הזוכה לגלוי אליהו ולחסדים רבים מידי הנביא. כמו כן מתגלה אליהו לר' עקיבא על שידע להסתפק במועט. בצד הענווה, שהיא צניעותו הרוחנית של האדם, מקפיד אליהו גם על צניעות חומרית ומעדיף בגדי עני ופשטות על בגדי מלכות.
עד כמה מזהה העם את אליהו עם מידת הענווה ילמדנו המעשה בבן הרועה שזכה בכל יום מחייו לגלוי אליהו והיו יושבים שניהם ולומדים תורה עד שהגיע בן הרועה לידי גאווה בשל בקיאותו וגבה לבו. משראה אליהו את תלמידו מתרחק מן הענווה והצניעות, התרחק ממנו וחדל לבקרו. בקש בן הרועה מחילה וחפש דרך להעניש את עצמו על מידה מגונה זו של גאווה שנתפתחה בו.
ומה היה העונש? אליהו הנביא שב וביקר את בן הרועה מדי יום ביומו אך כלפי חוץ התחפש בדמות זונה וגרם לו לבן הרועה השפלה ובוז בעיני כל הקהילה. כל זאת כדי לטהר את תלמידו עד היסוד ממידת הגאווה . בסיפור זה מתגלה אליהו, כפי שתארנוהו, כמטהר ומצרף מידות האדם. יחד עם זאת מענין לציין כי יש סיפורים בהם מקפיד אליהו על כבודם של תלמידי חכמים כמו במעשה באותו תלמיד שפרש מן התורה בגלל שלא כיבדוהו ולא העשירוהו ואליהו התגלה אליו ועזר לו לזכות בעשר וכבוד על בקיאותו הרבה .

במסגרת זו יש להזכיר גם את אותן אגדות העוסקות באלה שאליהו נמנע מלהתגלות אליהם במוצאו שאינם ראויים לכך. כאן נזכיר את בן הרב שחכה לילה תמים לגלוי אליהו ולא זכה למילוי בקשתו בגלל שהקשה לבו וגרש בחצות את הרוכל שלא היה אלא אליהו עצמו . כמו כן מוכיח אליהו על הקפדנות, מלמד חכמים להיזהר בדבריהם ועוד ועוד.


קבוצת ספורים אחרת מציגה את אליהו כעושה חסדים. כאן הדגש הוא על טוב לבו של הנביא ונכונותו לעזור לכל מי שזקוק לעזרה וראוי לה. קבוצת ספורים אלו נושאות אף היא אופי חינוכי ומציגה את הנביא כאות ומופת לצדקתו של האדם.
אגדה אופיינית לסוג סיפורי זה מספרת על שלשה אנשים שהביעו איש איש משאלת לבו באזני אליהו. האחד חשקה נפשו בעושר, השני בלימוד והשלישי באשה טובה. חלפו שנים ואליהו בא לראות איך ניצל כל אחד מהשלשה את משאלתו שנתמלאה. הוא הופיע עם חמשה יתומים בבית העשיר ובבית המלומד. משראוהו בעלי הבית ולא הכירוהו גרשוהו בחרפה ולא שעו לבקשת העזרה שבפיו. אך כשהופיע בבית השלישי יצאה לקראתו האישה הטובה נתנה לו ולילדים מכל אשר לה ואף הפצירה בבעלה לשחוט את העגל האחד והיחיד שהיה ברשותם בבית. לקח אליהו את הדינר שנתן לעשיר את הספר אלפא בטריון שנתן למלומד ונתנם לשלישי אשר מעתה נתברך גם בנכסים ובחכמה, נוסף על אשתו הטובה .
ברוח זו גומל אליהו חסדים רבים ושונים לצדיקים. הוא מצילם מצרה ואף מוכן להעמיד את עצמו כנגד השטן כדי להבליט את צדקותם ולהגן עליה.
מספרים על רבי אליעזר אבי הבעש"ט שהיה ידוע כמכנים אורחים מופלג. רצה השטן להופיע בפני רבי אליעזר ולנסותו , ביקש אליהו שיהיה הוא המנסה והסכימו.
בשבת אחר הצהריים הופיע הנביא בבית רבי אליעזר כשהוא לבוש בדמות עובר אורח, תרמיל על כתפו ומטה בידו. רבי אליעזר, שלא רצה לבייש את אורחו, לא שם ליבו לחלול השבת והזמינו לארוחה, אף הפציר בו שיישאר בביתו. גם כשנפרדו למחרת לא הוכיחו ר' אליעזר ולא נזף בו. עד כדי כך הייתה מידת הכנסת אורחים גדולה בעיניו .
אגדה מעניינת אחרת מספרת על אליהו שהביא את ר' עקיבא לקבורה, כלומר הוא דואג למנוחת הצדיקים גם לאחר מותם .
מעשי חסד רבים של אליהו באים כגמול ישיר על מידות טובות ומעשים טובים של האדם. הוא גומל עולם הבא לתמימים ולישרים, למקפידים על מוסר וצניעות למשתדלים לבטל גזרות קשות הבאות על העדה, למשמחים נפש נדכאת והוא חש לעזרת חולים ומרפאם.
עד כאן ראינו את אליהו דואג לפרט, ליחיד, לאדם הטוב, הצדיק השם מבטחו בה' ושמח בחלקו. אך סיפורים רבים מציגים את אליהו כדואג לשלום העדה היהודית כולה. כלומר, אם בספורים הקודמים גמל אליהו לאדם על מידותיו האישיות ואפיו הפרטי, הרי שבספורים אלו דואג אליהו לקיומו של העם היהודי ובא לעזרתו בעת צרה. הוא מתערב במעשי נסים כדי להציל את העדה היהודית מסכנה ולשם כך הוא מתגלה גם לשליטים לא יהודים כמו בסיפור על המלך סולימאן עותמלי הערבי (שנת הר"מ) אשר המשנה למלך שלו גזר מות על היהודים בגלל קינאתו למראה אהבת אלוהים שלהם. אליהו התגלה למלך כדי להעביר את רוע הגזרה ומשביטל המלך את הגזרה הפך אליהו לבן בריתו, התגלה אליו מדי חודש ולימדו את דרך הישר .
על התגלות אחרת שהייתה לאליהו לשליט לא יהודי מסופר באגדה על שולטן רומי שהיה ידוע בבזבזנותו הרבה עד שנגלה אליו אליהו בחלום ונזף בו על שהוא מרבה לבזבז כל כך. אליהו גם יעץ לו לסולטן שיאגור כסף במחסניו לעת צורך. לעתיד, מסיימת האגדה, יהיה כסף זה רכושו של מלך המשיח .
שרשרת סיפורים אחרת מציגה את אליהו כמי שתפקידו לחזק את האמונה בה' ולהביא להתעצמותה של החוויה הדתית באדם. קבוצת ספורים זו מדגישה את המימד הדתי בדמותו של הנביא לעומת הספורים הקודמים שהבליטו יותר את הצד האנושי.
וכיצד מחזק אליהו את האמונה בה'? מספרת האגדה על אדם עשיר שיצא לשוק לקנות שוורים ומאה דינרין בכיסו. פגש בו אליהו ושאלו לאן מועדות פניו. ענה לו הנשאל כי הולך הוא לקנות שוורים או פרות. אמר לו אליהו – אמור, אם יגזור ה' – צחק העשיר ושם מבטחו במעותיו. בהמשך הדרך אבדו לו מעותיו וחזר לביתו מר נפש. כך חזר הדבר ונשנה מספר פעמים כשבכל פעם אומר לו אליהו – אמור אם יגזור ה' – והעשיר צוחק ומבטל. אחרי מספר פעמים הבין אותו עשיר מנין לו כל הרעות וכל הפסד הממון וענה – לקנות שוורים אם יגזור ה'. ברכו את אליהו בהצלחה והחזיר לו כל מעותיו. ואכן הייתה לו לעשיר הצלחה גדולה במסחרו והרוויח כסף רב .
אגדה אחרת מספרת על אדם שהיה חכם עשיר ובריא וחשב שכל זאת בא לו בזכות מעשיו הטובים ולא כצדקה וחסד שעשה עמו הקב"ה. החליטו בשמים להעמידו על טעותו. פעם יצא מביתו ותעה בדרך. התגלגל במדבר ונחלש. נתגלה לו זקן וכד מים בידיו אך הוא לא רצה להגמיאו מים אלא בתנאי שימכור לו מחצית זכויותיו. שתה עד שצבתה בטנו וקרא לרופא אך הרופא לא הסכים לרפאו אלא בשכר המחצית השנייה של זכויותיו. נשאר העשיר מחוסר כל, מבוהל ונפחד. נתגלה לו אליהו הנביא והראה לו שהוא היה זה שקנה ממנו כל זכויותיו כדי להוכיח על טעותו.
בשני הספורים הנ"ל תפקידו של הנביא הוא להוכיח לאדם את כוח ההשגחה, לערער את בטחונו המופרז בכוחו שלו ולחזק בלבו את האמונה בה'. וכשם שדואג אליהו לאמונה כן הוא גם דואג למאמינים. הוא מסייע לדורשים בפני קהל ופוקח עיני תלמידי חכמים ללימוד תורה.
בצד דאגתו לצרכיו הרוחניים של האדם מוצאים אנו גם דאגה לצרכיו היומיומיים הגשמיים. הכוונה לכל אותם הספורים המספרים על אליהו השדכן המשתדל שתלמידי חכמים העוסקים כל ימיהם בלימוד יינשאו לבנות זוג הראויות להם. לשם כך משתמש אליהו באמצעים שלמעלה מן הטבע, מקרב יבשות, מרחיק תקלות ואפילו את מלאך המוות מביא לחופה כדי להעביר את רוע גזרת מות החתן, ובלבד שהשידוך יעלה.
האגדה גם יודעת לספר על הכבוד הרב שאליהו רוחש לבעלי אמונה, לצדיקים. ועד כדי כך גדול כבודו בפניהם שבכל פסח הוא מקריב קרבן פסח ומביא לכל הצדיקים האמיתיים לאכל ממנו. ומכיוון שחובה לאכלו רק בירושלים, מביא לאליהו אוויר ארץ ישראל ואוויר ירושלים למקום הצדיקים והם יושבים בארץ ישראל ובירושלים ואוכלים מקרבן הפסח .
כך תורמים סיפורי אליהו להתעצמות החוויה הדתית ולחיזוק האמונה.
בספורים רבים הוא מתגלה כמי שמחשיב חפצים כגון תפילין, כוס אליהו וכדומה הקשורים בהם אהבת ה' רבה ודבקות דתית מדורי דורות. חפץ כזה אם יאבד או יעלה מיד ימצא אליהו דרך להשיב לאדוניו.
אולי כאן המקום גם להזכיר את הסיפור על אליהו שהופיע בחלום ולקח עמו את החולם לטיול בעולמות עליונים .
האגדה מיחסת לאליהו תכונות אנושיות ועל אנושיות כאחת. הוא אנושי בנכונות העזרה שלו ובדאגתו לכל נזקק. אך הוא על אנושי בכוחו לחולל ניסים ופלאים, לצוות על הזמן והמקום להתאים עצמם לצרכיו ולהפגיש אנשים הרחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב.
תכונה על אנושיות נוספת, שהאגדה מיחסת לאליהו , היא כוחו לראות את הנולד.
אין כאן זיהוי עם דמותו כנביא, שכן באגדה הוא לא מנבא ולא חוזה תחזיות לעתיד אלא הוא פשוט רואה את הנולד, מזהיר מפני העתיד במקרה הצורך ונעזר בראיה זו כשהנסיבות דורשות זאת.
אחת האגדות המפורסמות ביותר הקשורה בדמותו של אליהו הנביא מספרת על ר' יהושע ששאף ימים רבים להתגלות אליהו. משנפגשו בקש ר' יהושע להילוות אל הנביא בדרכו ולהתבונן במעשיו. הסכים הנביא אך התנה עמו שלא ישאל אותו ולו אף מילה אחת לסיבת מעשיו. באו לבית עני שקיבלם בכבוד רב וכל רכושו אינו אלא פרה אחת בלבד. התארחו אצלו ובבוקר הרג אליהו את הפרה. השתומם ר' יהושע אך שמר את הבטחתו ולא שאל דבר. באו לבית עשיר שלא טרח אף לארחם וישנו אצלו. בבוקר ראה אליהו שקיר מקירות הבית מט ליפול והתפלל לה' לישר את הקיר. שוב השתומם ר' יהושע אך שתק. באו לבית כנסת ומצאו שם כסאות זהב וכסף והאנשים יושבים איש איש על כסאו. משנכנסו לא שעו אליהם האנשים ולא ארחום כראוי. בלכתם משם ברכם אליהו ואמר: "ישים ה' כולכם ראשים"! אך בהגיעם לבית עניים מסכנים שכיבדו אותם מכל אשר איתם בבית והציעו להם מקום לישון ברכם אליהו בבוקר: "ישים עליכם ה' ראש אחד בלבד"! כאן כבר לא יכול ר' יהושע להתאפק ובקש מענה לתמיהותיו. הסביר לו אליהו בעניין הפרה שהרג שהיא הייתה קרבן במקום אשת העני אשר נגזרה עליה מיתה באותו יום. את הקיר סמך כדי שלא יתגלו היסודות וימצא אוצר גדול שהיה סמוי ביניהם. הברכה לאנשי בית הכנסת הייתה לרעתם שכן מקום שראשיו מרובים ייחרב ואילו "באחד מבין התיישב עיר" וזה ההסבר לברכת העני .
ראינו אם כך, כיצד מופיעה דמות אליהו הנביא בהקשרים שונים ומתוך נקודות מוצא שונות. לפעמים קשה לתפוס ברגע הראשון את המכנה המשותף של כל תיאורי אליהו בספרות הפולקלור ולפעמים נדמה אפילו שיש סתירה בין הופעותיו השונות של הנביא בסיפורי העם. פעם אנו מוצאים אותו מזלזל בחשיבות ובכבוד שמיחסים לתלמידי חכמים ופעם אחרת הוא שוקד בעצמו על כבוד חכמי התורה. אך אין בכך כל חתימה שכן התחשבות ברקע היסטורי של האגדות השונות תפתור לנו סתירות כגון אלו. מסרתו העיקרית של אליהו בהופעותיו השונות היא תמיד לפאר את אותם הערכים הרוחניים-יהודיים שהוזנחו בתקופה מסוימת. והיה אם בדור אחד או במקום אחד ייחסו חשיבות יתרה ללימוד תורה בא אליהו ומדגיש ערכים אנושיים שמחוץ ללמדנות. ואילו אם בדור אחר מזלזלים בכבודם של גדולי התורה, בא אליהו ומדגיש את חשיבותו ומרכזיותו של הלימוד. יוצא איפוא שעם כל השוני שבסיפורי אליהו, מכנה אחד משותף לכולם: אליהו מתואר תמיד כדמות מיוחדת המקרבת את האדם לעולם האלוקי.




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972