אליהו הנביא / מערת אליהו / שמש בית הכנסת שליד מערת אליהו

שמש בית הכנסת שליד מערת אליהו
על הר הכרמל מצויה מערה. "מערת אליהו" שמה. סיפורים רבים מסופרים על מערה זו. אנשים רבים נוהגים לעלות למערה זו ולהתפלל שם בדבקות רבה ובטוחים הם שתפילתם תיענה. בקרבת המערה, ליד פסגת הר הכרמל גר היה לפני שנים רבות אדם מכובד, עשיר גדול וחשוב אשר שימש כשמש בבית הכנסת שבמקום.
 


מקורביו התפלאו מאוד על מעשיו, שכן על אף עשרו הרב היה מסתופף ימים ולילות בבית הכנסת והיה מרבה בתפילה ובתחנונים. מפתח בית הכנסת היה בידיו והוא פתחו מידי בוקר ועם ערב היה אחרון היוצאים. נועל היה את בית הכנסת בשעה מאוחרת.
פעם אחת שאלוהו מקורביו: "ר' אברהם אמור נא לנו, עשיר גדול אתה בכספך אתה יכול לעסוק במסחר גדול. מדוע אתה משמש בתפקיד שמש בית הכנסת"?
הביט בהם ר' אברהם כשפניו אינם מגלים דבר ואמר: "סוד לי, נוהג אני כך, משום שכזה אני!"
לא הבינו מקורביו את הסיבה ומששמעו כי סודו הוא, לא שאלוהו יותר.
ומה היה סודו של ר' אברהם?



שנים רבות קודם לכן, היה ר' אברהם עני גדול. אז החל לשמש בתפקיד שמש בית הכנסת. מרבה היה בתפילה ובתחנונים וקולו הערב היה מגיע לשמים. ראה אותו אליהו הנביא וביקש לרחמו ולעזור לו. בא אליהו לפני הקב"ה ואמר לו: "תן לי רשות ואני אפרנס את ר' אברהם!".
אמר לו הקב"ה: "עשה כרצונך, אלא שים לב שלא יעזוב את דרכו הטובה עקב עשרו".
הלך אליהו אל רבי אברהם, והניח לו בביתו סלע במחנה. וסלע זה, ברכה רבה הייתה טמונה בו. סלע זה מעניק אליהו הנביא רק לצדיקים גדולים הזוכים לכך.
כעבור כמה שבועות נעשה ר' אברהם עשיר גדול. סוחר מפורסם היה ובכל הארץ יצא שמעו. אבל, מרוב טרדותיו ועסקיו לא הקפיד ביותר על הליכה קבועה לבית הכנסת, תפילותיו היו נעשות בחטף וכל כולו, ראשו ורובו, היה בעסקי המסחר.
פנה הקב"ה לאליהו הנביא ואמר לו: "ר' אברהם אהוב היה לפני ועתה הרחקת אותו ממני? ראה, אינו מקפיד ביותר על תפילות זכות ואינו אותו ר' אברהם כבימים עברו!".
חזר אליהו הנביא לביתו של ר' אברהם ואמר לו: "החזר לי סלע שנתתי לך במתנה!".
פשפש ר' אברהם באוצרותיו עד שמצא את הסלע והחזירו לאליהו הנביא.


ביום שלאחר מכן, טבעו אניותיו, נשרפו שדותיו, נחרב ביתו הגדול וכל רכושו ירד לטמיון. נלקח ממנו סלע הברכה – נלקח ממנו עשרו.
נעשה ר' אברהם עני מרוד, עוד יותר מן הימים שעברו. החל שוב ללכת לבית הכנסת כבתחילה, פתח וסגר את הדלתות והיה זועק ובוכה על דלותו. תחילה הצדיק עליו אליהו הנביא את הדין , כיון שהכסף שיבש ושינה את מנהגיו הטובים. אולם משגבר בכיו וגברה תפילתו של ר' אברהם. ריחם עליו אליהו בשנית, עלה למרום ואמר לנפי הקב"ה – "איני יכול לשמוע את צעקותיו. הנח לי לחזור ולפרנסו שנית!". אמר לו הקב"ה: "עשה כרצונך אך אל תרחיקו ממני!"
אמר אליהו הנביא: "אני ערב שלא יסור מדרכו הטובה". ירד אליהו הנביא אל הארץ ובא לביתו של ר' אברהם ואמר לו: "ר' אברהם, אני הוא אליהו הנביא, אני הוא שנתתי לך את הסלע במתנה וממנו בא עושרך הרב. אני הוא שלקחתי ממך את הסלע כיון שבגלל עשרך נפסדה תפילתך. אם אתה מבטיח לי שיותר לא תפסיד אפילו תפילה אחת – הריני מחזיר לך את הסלע ועושרך חוזר אליך. ההצלחה תאיר לך את פניה כבימי עושרך!".
אמר ר' אברהם: "מבטיח אני, אליהו הנביא, כי לא אחסיר אף תפילה אחת, אשכים כל יום לפתוח את בית הכנסת ועם ערב אסגור אותו ואהיה אחרון המתפללים בו!". מיד החזיר לו אליהו הנביא את סלע הברכה ומיד חזר עשרו.
נודע לר' אברהם כי הספינות ניצלו מטביעה, כי השדות שנשרפו לא שדותיו הם ואף ביתו חזר ונבנה כבראשונה.
הפעם – הקפיד ר' אברהם על תפילותיו. מידי בוקר, כשכולם עוד נמו את שנתם היה יוצא מביתו ופותח את בית הכנסת. כשבאו ראשוני המתפללים מצאו את ר' אברהם יושב עטור תפילין מתפלל בדבקות רבה.
עם רדת הליל, כשאחרוני המתפללים עזבו את המקום, היה ר' אברהם נועל את בית המדרש.
לאחר שנעל את בית הכנסת היה מביט לאחוריו, משגיח שבית הכנסת יהיה סגור היטב וחוזר אל ביתו המפואר והגדול.
כך היה נוהג כל השנים ואף שהיה עשיר כל כך ועסקיו מרובים לא הפסיד תפילה אחת בבית הכנסת. זה היה סודו של ר' אברהם. סודו של אדם שבגלל דבקותו הרבה בה', עזר לו אליהו הנביא.





חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972