צדיק הטחנות
 


אנשים שעולים לקברים הקדושים, מאמינים שהצדיקים, מנוחתם עדן, נהנים מעלייתם, מחכים לביקורי אנשים ולתפילתם, ואינם נטרדים על ידיהם. להיפך, העליות וההתייחדויות מוסיפות להם חיות ועילה להפצת תורתם ומשנתם.
הצדיקים, מנוחתם עדן, הנמצאים למעלה, מוקפים תורה ומעשים טובים ושום טירדה מבחוץ אינה פוגעת בהם כלל וכלל. ישנם סיפורים רבים על יחסם הטוב של הצדיקים, מנוחתם עדן, כלפי אלה העולים אל קברם לתפילה והתיחדות, אך הסיפורים על רבי יוסי דפקיעין שונים, ונימה של הטרדה בולטת בהם.
ישנן מסורות שונות בנוגע לקברו של הצדיק רבי יוסי דפקיעין. תלמידיו הצעירים של האר"י הקדוש מראים את קברו בסביבות צפת בקרבת באר שייח' - "ביר אל שייך", ואחרים מראים את קברו בפקיעין עצמה, ואגדות מרובות קיימות בקשר לקברו זה. אחת מהן ידועה בשם "אגדת הטחנה", והיא מספרת על הוויכוח שהיה בין עני אחד, שהקים טחנה בקרבת הקבר, ובין הצדיק שהטחנה הפריעה אותו במנוחתו.



לפני שנים רבות, חי בפקיעין יהודי מטופל בילדים. האיש היה עני גדול. כל אשר עשה, לא הצליח בידו, והוא ובני ביתו היו רעבים ללחם כל הימים. פעם עבר זקן אחד בפקיעין, היהודי העני סח לו את דאגתו את צרתו, וביקש מפיו עצה.
הזקן צחק ואמר: הנה נמצא בפקיעין קברו של רבי יוסי, ואתה לא יודע להפיק תועלת מזכותו הגדולה. קום ועשה לך עסק סמוך לקברו, בנה לך טחנת קמח והזרם אליה מים מן המעין אשר בתוך הכפר.
היהודי התחיל במלאכה. בלילה, רבי יוסי נגלה אליו, וביקש ממנו לחדול מבניין הטחנה כדי שלא יפריע אותו ממנוחתו בקברו. היהודי הקיץ בבוקר ותיפעם רוחו, אולם לא הניח את ידו מן המלאכה, כי רחמיו גברו על בני ביתו הרעבים. בלילה השני הצדיק שוב בא אליו בחלום, ושוב אמר כדברים האלה.
העני לא יכול היה להתאפק, והשיב לו: "בני ביתי גוועים ברעב ואין לי אחיזה אחרת אלא זכותך, ולכן באתי לבנות את הטחנה לידך". למחרת קם משנתו והלך להמשיך במלאכה כדרכו, אך בבואו אל הטחנה ראה והנה הבניין נשבר ונהרס עד היסוד בו, ושק קמח לבן וטוב מונח בו. העני הבין כי רבי יוסי שמע את טענותיו וקיבל את פניו בשק קמח במקום הטחנה. וכך קרה בכל בוקר ובוקר, העני בא ונטל את השק אל ביתו, עד אשר היה לעשיר גדול. מאז קראו לרבי יוסי: צאדיק א טואחין - צדיק הטחנות. וכשאנשים באים לפקיעין, תושביה מראים להם סמוך לקבר רבי יוסי דפקיעין, בנין חרב, שהוא הטחנה ההרוסה.


אגדה אחרת דומה, מספרת על אדם שנעץ קנה בקברו של רבי יוסי.
פעם ירדו גשמי זעף ושטפו את השדות והגגות, מילאו את הנחלים והערוצים והיתה נשקפת סכנה לבני אדם. בני פקיעין הלכו להתפלל ולהשתטח על קברו של ר' יוסי ולבקש ממנו שיפסיק את גשמי הזעף. באותו שעה, כאשר אנשי פקיעין היו משתטחים על קברו של רבי יוסי, אחד מהם קם ולקח קנים ארוכים, ונעץ אותם בחור שהיה בתוך המצבה, כדי לדעת את גודלה של המערה. לפנות ערב בני פקיעין חזרו איש איש אל ביתו. בלילה, ר' יוסי הופיע בחלומו של אותו אדם אשר נעץ את הקנים, ואמר לו: "למה הפרעת את מנוחתי ודקרת את גופי בקנים בשעה שעמדתי והתפללתי "שמונה עשרה" יחד עמכם? אם לא תבקש מחילה ממני מרה תהיה אחריתך". למחרת, האדם הזה קם והלך אל קברו של רבי יוסי, סייד את מצבתו מחדש וגם הדליק עששית שמן עליה, כדי לכפר על עוונותיו.





 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972