העולה בעצמו
 


מעשי ר' חייא היו גדולים מאוד, החכמים שיבחו אותו, ואליהו הנביא אף השווה אותו ואת בניו לאבות האומה, אברהם יצחק ויעקב. גדולתו של רבי חייא היתה במעשיו ממש, הוא פעל ועשה במו ידיו.
ר' חנינא ור' חייא עסקו שניהם בלימוד התורה, אלא שדרכיהם היו שונות. הראשון עסק בדיבור ושיחות והשני במעשים, פעל ועשה. ומעשה היה, והשניים התקוטטו בבדיחות הדעת.
ר' חנינא אמר לר' חייא: איתי אתה מתקוטט? אם חס ושלום התורה היתה משתכחת מישראל, הייתי מחזירה בפלפולי.
ר' חייא ענה לו: אני אגרום שהתורה לא תשתכח מישראל. מה אעשה? אלך ואזרע פשתן, אסרוג רשתות ואצוד צבאים, אאכיל את הבשר ליתומים ומן העורות אתקין מגילות ואכתוב חמשה חומשי תורה. אעלה לעיר שאין בה מלמדי תינוקות ואקריא לחמישה תינוקות חמישה חומשים, ואשנן לששה תינוקות ששה סדרי משנה.



והוא אכן עשה כך. חרש, זרע וסרג, האכיל יתומים, לימד ילדים וכל ימי חייו הרביץ תורה ועסק במו ידיו בתורה. וכמו שהיה בחייו, כך היה גם אחרי מותו. במרומים נוהגים להעלות בכל יום ויום את הצדיקים לישיבה של מעלה, ומעלים אותם על כסאותיהם כל אחד ואחד בכסאו. בשעה שמעלים אותם, מלאכי השרת מלווים אותם כדי לעזור להם בעלייתם. כשהגיע זמנו של רבי חייא לעלות עם כסאו לישיבה של מעלה, הודה למלאכים שבאו לעזור לו בדרכו, ואמר: ברצוני להתעסק בתורה בעצמי - לעלות ולרדת בעצמי. וכמו שנהגתי למטה, כך אתנהג למעלה בעצמי ובעבודתי. תשובתו נתקבלה במרומים, ומאז הוא נוהג לעלות בעצמו, וניצוצות של אש יוצאים ממנו ופוגעים בכל מי שמעיז להסתכל בו בעת עלייתו. ומעשה היה ברב חביבה בר סורמקי, שביקש מאליהו הנביא שיראה לו את החכמים כשהם עולים לישיבה של מעלה. אליהו הנביא נענה לו, אך הזהיר אותו: אתה רשאי להסתכל בכולם, פרט לכסאו של ר' חייא, שעולה ויורד בעצמו. רב חביבה לא יכול היה לשלוט ברצונו והסתכל בו, ואז שתי ניצוצות של אור באו וסימאו את עיניו. למחרת הלך והשתטח על קברו של ר' חייא ואמר לו: משנתך אני.


קבריהם של רבי חייא ובניו נמצאים בקרבת הציון של רבי עקיבא על מורד ההר. הרב רפאל אוחנא סיפר: "ועוד זאת אות ומופת אשר שמעתי מפי הרב מר שארינו כמהר"ר משה בהלול ז"ל, כי בימים הראשונים, כשעלה לעיר הקודש טבריה תובב"א, אשתו עמדה מלדת, או שהיו בניה מתים. פעם אחת, איש וביתו עלו להשתטח על מערת רבי חייא ובניו זיע"א, והם תעו בדרך ולא ידעו למי לפנות לעזרה. לפתע ראו צפור אחת מצפצפת בקולה והולכת לפניהם. אז אמרו: למקום שהצפור הולכת, אנחנו נלך אחריה. וכך היה, עד שהגיעו למערת רבי חייא ובניו זיע"א, והצפור הלכה לדרכה. אזי ידעו כי זכות התנא האלוקי היא שעמדה להם והראתה להם את הדרך. ברוך ה' נענו, נולד להם בן זכר וקראו לו עקיבא-חייא, על שם רבי עקיבא ורבי חייא זיע"א, והבן חי וגדל ונכנס לתורה ולמצוות, לחופה ולמעשים טובים ונתפרסם שמו בישראל כרבי עקיבא-חייא".




 

:להלן רשימת הערות/הארות ותגובות לדף זה
 
 
יעל פ
05/01/2005

 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972