|
נחמן חטופא נקבר בבור שבשיפולי ההר, בסמוך לקברו של עובדיה הנביא ושל שמונה צדיקים נוספים. רבים מאלה ששמעו אותו בחיים, הוסיפו לבוא לקבר הילד ולבקש דבר עצה ונבואה. רבים האמינו ששפתותיו מדברות בקבר. היו שסיפרו כי אמנם שמעו במערה דברי נבואה, שהיו מכוונים נגד הישמעאלים אשר חשדו ביהודים כי הם מתכוננים להפיל את שליטי הארץ ולהביא לסוף שלטונם.
|
|
חכמי הדור נזקקו לנחש ושמו אותו על פתח המערה של הינוקא, שלא יטרידוהו בשאלות ושלא יפיצו נבואותיו בישראל.
פעם אחת ביקשה האם רחל להיכנס למערה, התפתל הנחש, שם זנבו בתוך פיו וסגר את המערה. נטלה אותו רחל בידיה וזרקה אותו אל הקיר. יש המספרים כי הכתמים השחורים שבירכתי המערה הן טיפות הדם של הנחש.
כשנהרג הנחש, נשארה המערה פתוחה לרבים, והאנשים החלו להגיע שוב למערה, לשמוע את דברי הנבואה מפיו של הינוקא. היו החכמים מצטערים על כל הדברים הדמיוניים שהאנשים סיפרו, עד שנעשה נס וגדל שם עץ. לעץ הייתה צורה של נחש וכשהיה העץ מנענע בענפיו נראו הענפים אף הם בצורה של נחש וסתמו את הפתח למערה.
|
|
האנשים פחדו להיכנס, עד שבא רבי נחמן וגילה את הסוד, שאין שום נחש במערה, ומניין ידע רבי נחמן את הסוד? כשבא רבי נחמן לארץ ושמע על המערה, השתוקק להיכנס לתוכה. מה עשה? ניגש אל המערה, פתח פיו בשיר וחיכה לנחש, וכידוע הנחשים אוהבים מאד לשמוע שירה. ראה רבי נחמן שהנחש אינו מופיע נכנס למערה בשירה, והיה שם זמן רב כשפיו אינו פוסק לשיר לבסוף הבין שאין שום נחש במערה.
ומאז החל הצבור לפקוד את המערה.
|
|
