מקומות קדושים / מירון / פרק ב' - אתרים באזור מירון

פרק ב' - אתרים באזור מירון
 


מערות הלל ושמאי
הלל ושמאי, שניהם מגדולי האומה שקבלו לפי המסורת את הנשיאות בישראל משמעיה ואבטליון ומבני בתירה, והם יצרו שתי שיטות בישראל - בית שמאי ובית הלל. שניהם מתדיינים ביחד ומופיעים ביחד בספרות התלמודית, במשנה בתוספתא ובברייתא. הלל עלה לנשיאות מאה שנים לפני החורבן בפסח ג' תש"ל, בסוף ימי הבית השני, הוא נקרא בשם הלל הבבלי הכינוי "תלמידו של עזרא" הוענק לו מפני שבדומה לו, כשנשתכחה תורה מישראל עלה מבבל ויסדה (סוכה כ'). הלל היה חוטב עצים ולמד תורה מתוך עוני. יש הרואים דמיון בין הלל למשה רבינו, גם הוא חי כמוהו מאה ועשרים שנה. בן מ' שנה עלה מבבל ושימש חכמים 40 שנה ופרנס את ישראל 40 שנה.
מאימרותיו המפורסמות של הלל הן:
"הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
"אם אין אני לי מי לי ? וכשאני לעצמי מה אני ? ואם לא עכשיו אימתי ?"
שמאי הזקן היה אב בית דין ליד הלל, הוא היה אומר:
"עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות".
המסורת קובעת כי שניהם נקברו בסמוך זה לזה, הם ותלמידיהם. מערת בית הלל נמצאת לפי מסורת הקברים במירון בצלע ההר. המערה גדולה ויפה ובה כוכים רבים, וסגולות רבות. בקרבתה נמצא קברו של שמאי ותלמידיו. מסורת זו מובאת אצל ר' בנימין מטודילא: "ושם מערה אחת בקרוב ושם קברי הלל ושמאי ושם עשרים קברים מתלמידיהם".
למערת הלל סגולה מיוחדת, אותה מזכיר לראשונה ר' פתחיה מרגנשבורג:
"ובגליל התחתון יש מערה, ובפנים היא רחבה וגבוהה. מצד אחד מערה של שמאי ותלמידיו, ומצד אחר הלל ותלמידיו. ובאמצע המערה אגן גדול חלול. ונכנס בבית קיבולה כארבעים סאה ויותר. וכשבאין שם בני אדם הגונים, יראו האבן מלאה מים יפים, וירחץ ידיו ומתפלל ויבקש מה שירצה. ואין האבן חלולה מתחת, כי אין באין המים מן הקרקע, אלא נעשה אם אדם הגון הוא, ואדם שלא הגון לא יראה המים. ואם ישאבו מן האבן אלף כדי מים לא תהיה חסירה אלא מלאה כהוויתו ואין המים נובעין".
ר' שמואל בר' שמשון מזכיר אף הוא את העובדה הפלאית הזאת: "במוראן (מירון) ,מצאנו ... ולמטה מן ההר מצאנו קברי הלל ושמאי ושם ל'ו קברים, ועליהם כיפה כמין שיש בבית, כעין אילנות אשר יש בו ו' כיורים. והתפלל שם. ומצאנו שם אשר על יד הימין הראשון מלא מים. והשני יבש ואין בו מים, והשלישי מלא מים. ושל שמאל מצד אחד - האחד חציו מלא מים, והאחד כולו מלא מים. ועל אולם בתווך ד' ומצד אחיד ג', ובכל אולם יש ג' קברים ולמעלה מצד אחד מן הארונות הקרובים לכיורים, האחד מלא מים והאחד חסר מימיו. וציוה ראש הגולה והדליקו נר של שעוה לחפש ולראות מהיכן מוצא המים לבוא אל הכיורים - ולא מצאנו. ושפכנו מן המים הרבה ארצה ולא חסרו ולא נגרעו כלל. ואותם מים מתוקים מדבש ודבר מופלא הוא מאד. ובחוץ פתח המערה אולם גדול ויש בו ג' ארונות זה בצד זה. והאחד למעלה גבוה מכולם".

ציונו של רבי שמעון בר יוחאי יוחאי ורבי אלעזר בנו
המסורת קובעת כי קברי רבי שמעון ורבי אלעזר במירון נמצאים בבנין גדול בעל כיפות רבות, הצופה על סביבה הררית נהדרת. רבי שמעון בר-יוחאי היה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא ונסמך על ידו. הוא נחשב לראשון המקובלים. מספרים עליו שלמד תורה מפי אליהו הנביא.
רבי שמעון בר יוחאי מוזכר בתלמוד מאות פעמים שם הוא נקרא סתם רבי שמעון, הוא גם חיבר את "הספרי". היה לוחם אמיץ לטובת עם ישראל, ומלומד בנסים. הוא השתתף כנראה במערכות בר כוכבא ורבי עקיבא, ונדד בעיירות הגליל והרביץ בהם תורה חיבת הארץ ומסירות נפש.
מפורסמת אימרתו: "שלוש מתנות נתן הקב"ה לישראל וכולם לא נתן אלא על ידי יסורים" - אחת מהן ארץ ישראל. רבי שמעון ראה את ישובי הגליל בדלדולם, בנדידת תושביהם כתוצאה מרדיפות הרומאים ומגזרותיהם הרבות והטיף להישאר במקומות למרות הגזרות והקשיים.
הוא שנא את הרומאים ודיבר עליהם קשות. היה מוכרח לברוח מפני הרומאים והתחבא במערה עם בנו אלעזר שלוש עשרה שנה. המסורת מספרת, שבימי שבתו במערה חיבר את הזוהר - ספר הספרים של המקובלים.
נערצת היתה אישיותו של רבי שמעון בר יוחאי בתודעת העם ותופסת מקום חשוב במנהגים וסיפורים. ספר "הזוהר" המיוחס לו נעשה לספר יסודי של תורת ישראל בצד התנ"ך, התלמוד והמדרשים, ומקום מנוחתו כבוד - מירון, הפך למקום קדוש ועליה ממדרגה ראשונה.
הרשב'י הוא מטהר הגליל, האגדה מספרת שבזמן שהגליל היה ל"גליל הגויים" הוא טיהר אותו וקידשו בהקימו על פני מרחביו עשרים וששה בתי כנסת כמספר שם "הויה" להביא את השכינה לגליל, מהשמים סייעו בהצלחת מעשי ידיו. ומהמערה בפקיעין וממירון יצא אור לעולם וכך הפך הגליל לארץ הרז והח"ן.




ר' אלעזר בן רבי שמעון
ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי נמצא הציון של בנו רבי אלעזר. אף הוא היה תנא גדול בתורה ובמעשים, ומלומד בנסים, שהתחבא במערה עם אביו רבי שמעון י"ג שנים מפני הרומאים שרדפו אחריהם. ערכו היה גדול בעיני אביו הרשב'י, שאמר: ראיתי בני עליה ומועטים הם, אם שניים הם אני ובני הם, ויכולין אנו לפטור את כל העולם מן הדין. (סוכה מה:).
ציונו של רבי אלעזר היה מוקף גדר ברזל.
האגדה מספרת שר' אלעזר היה מוטל שנים רבות בעליית ביתו בכפר גוש חלב שבקרבת מירון. לפי נוסח אחר היה זה בכפר עכברא. רצו החכמים לקברו אצל אביו במירון ולא הניחום אנשי עכברא. אך בערב יום כיפור אחד, כאשר בני עכברא היו טרודים, באו בני בירי והביאו את רבי אלעזר אל קבר אביו במירון. אגדה זו מסופרת בגרסאות שונות:
ר' שמעון בר יוחאי נראה להם בחלום אמר להם: "יונה אחת יש לי ביניכם ואין אתם רוצים להביאה אצלי". הלכו החכמים לעסוק בו.
לא הניחו בני עכברא, שכל השנים שהיה ר' אלעזר ברבי שמעון ישן בעלייתו לא עלתה חיה רעה לעירם. יום אחד, בערב יום הכיפורים, היו טרודים שלחו החכמים את בני בירי והעלו את מיטתו והביאוהו למערת אביו.

ר' יוחנן הסנדלר
קבר רבי יוחנן הסנדלר מתלמידי רבי עקיבא נמצא לפי המסורת במירון. הוא היה אומר: "כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים" (אבות ד, יא). כל ל"ג בעומר מדליקים על קברו "הדלקה" מיוחדת הנקראת על שמו.
ר' משה באסולה מספר בשנת תקפ"ה: "ובתוך מירון הלכנו לקבר של רבי יוחנן הסנדלר. וחצר מקפת לו בגדר אבנים וחרב קצת והוא נקבר במערה ועליו חומה ישנה. אומרים שיש שם נחש ומתיראים ליכנס לתוכו". בצד הקבר חצובה בסלע מערה קטנה. טספרים שבה היה רבי יוחנן הסנדלר מעבד עורות לנעלים אשר היה תופר ועל זה היתה פרנסתו.
על חיבתו של רבי יוחנן הסנדלר לארץ ישראל אנו למדים מספור זה:
מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר, שהיו הולכים לנציבים (בבבל) אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד הימנו תורה, והגיעו לצידון וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקראו המקרא הזה "וירשתם אותה וישבתם בה" (דברים יא לא), חזרו ובאו למקומם אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה..

ר' יצחק נפחא
רבי יצחק נפחא, היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל, ידוע בספרות התלמודית, חי את מיטב חייו בטבריה, כנויו "נפחא" מורה על אומנותו נפח. מאמרותיו הידועות: "לא יגעת ומצאת אל תאמין, יגעת ומצאת תאמין" (מגילה ו), "מלכות נכנסת ומלכות יוצאת, וישראל עומד לעולם" (קהלת רבה).
רבי משה ירושלמי המתאר בשנת תתקכ"ט את הקברים במירון מזכיר את ר' יצחק.
במירון ליד שער החצר, "במרחק מה, קבור השמש של רבי שמעון בן יוחאי ושמו היה ר' יצחק, וגם עליו בנוי ציון, שאפשר להדליק עליו שמן זית".

ר' יוסי כן קסמא
רבי יוסי בן קסמא היה בדורו של רבי עקיבא. הוא מתואר בספרות התלמודית והמדרשית כחוזה הרואה מראש דברים המתרחשים לבוא ומאמת את דבריו באות: פעם שאלו תלמידיו את ר' יוסי בן קסמא: אימתי בן דוד בא ? אמר: "מתירא אני שמא תבקשו ממני אות". אמרו לו: "אין אנו מבקשים ממך אות". אמר להם: "כשיפול השער הזה ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא", אמרו לו: "רבנו תן לנו אות !" אמר להם:
"ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות?"
אמרו לו: "ואף על פי כן". אמר להם: "כך יהפכו מי מערת פמייס לדם". ונהפכו לדם.


רב המנונא סבא
בצד הכביש לעכו בקרבת אפיק נחל מירון, ליד המעין הנובע נמצא לפי המסורת קברו של רב המנונא סבא, הנמנה על אנשי הסוד והנזכר תכופות בספר הזוהר. רחמים אופלטקה בספר המסע שלו שהופיע בשנת תרל"ו מספר על מירון: "ולמטה מערת הלל ותלמידיו ורב המנונא סבא".

רב ייבא סבא
בין הקברים שגילה האר'י הקדוש היה גם קברו של רב ייבא סבא, הנזכר בספר הזוהר והנמנה על אנשי הסוד. מסופר עליו שנתן עינו באחד תיכף נעשה גל של עצמות. ר' חיים ויטאל מוסר שהאר"י הקדוש גילה את קברו של רב ייבא בקרבת צפת ליד הבאר, הנקראת בערבית ביר אלשייך - באר השייח, הנמצאת בצד הדרך למירון: והנה שם למעלה בראש ההר סלע אחד ומעט מישור, אצלו קבור רב ייבא סבא. (שער הגילגולים).
מסורת אחרת הידועה גם בימינו מראה את קברו של רב ייבא סבא במירון בקרבת קברו של רבי שמעון בר יוחאי - במערה שלפני שער החצר מימין.

רבי בנימין
רבי בנימין בר יפת אמורא מארץ-ישראל בן הדור השלישי, תלמידו של רבי יוחנן ושל ר' אלעזר, בשמם העביר מספר מאמרי אגדה. המסורת, לפי בעל יחוס צדיקים, קובעת כי קברו נמצא במירון.

האידרא
האידרא נמצאת בדרך מצפת למירון, את מערת האידרא גילה האר"י הקדוש. בשער הגילגולים מסופר: לפעמים הלך לו האר'י והחברים לכפר מירון, למקום שנתקבצו רבי שמעון בר יוחאי וחבריו וגילה להם שם "אדרא רבא", והיה האר'י אומר: "כאן ישב רבי אלעזר, כאן ישב רבי אבא", וכן כולם. והושיב כל אחד ואחד מתלמידיו במקומו הראוי לו לפי נשמתו. שהיה האר'י אומר, שכל אחד מהם יש לו ניצוץ מחבר אחד של חברי רבי שמעון. כ'כ גילה להם האר"י סודות עמוקים ואמר להם: "אילו נתנה רשות לעיניכם לראות, הייתם רואים כנופיה גדולה של צדיקים ומלאכי השרת שבאו לשמוע האדרא והאש מלחכת סביבנו".


מערת הכהנים
בקרבת מירון במרומי ההר המתרומם נמצאת מערה הנקראת בפי היהודים מערת הכהנים. נראה שפה מצאו קבורתם הכהנים תושבי מירון הקדומה. תלמידו של רבי חיים בן עטר מספר על ביקורו במירון עם רבו בשנת תק"ב: "סמוך לה מערה גדולה הנקראת מערת הכהנים. אמרו שפעם אחת באה אישה והביאה לשם את בנה. ונכנס לבדו למערה וכשבקשוהו ומצאוהו במערה אמר להם כמה אנשים לבושי בגדים לבנים יש כאן ונשקוני וברכוני".

כסא של אליהו
בראש ההר הגבוה ביותר מזדקף שן סלע הנשקף על פני המרחבים. שם נמצאת האבן המכונה בשם "כסא אליהו", נביא בשורת הגאולה והמשיח שלפי המסורת יופיע תחילה בגליל.








 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972