מקומות קדושים / מירון / פרק א' - על מירון

פרק א' - על מירון
 


מירון - בגליל העליון, לפי דעה מסוימת היא העיר מרום, שאת כיבושה חקקו המצרים בתמונה, בארמונו של רעמסס השני במצרים העליונה. בתמונה - מצודה כבושה ועליה כתוב בכתב חרטומים "מרום". כמו כן משערים שהמעיין הקרוב למירון הוא מי מרום, שבו התחולל הקרב הגדול בימי יהושע בן נון. יוסף בן מתתיהו ביצר את המקום בימי מרד הרומאים והוא קורא לו בשם מירות, אחרי החורבן התיישבו משפחות כוהנים במקום וביניהן משפחת יהויריב ששירת בבית המקדש. כמו כן שימשה מירון כמקום תפילה ותורה ובה חי ופעל לפי המסורת רבי שמעון בר יוחאי. עד היום ניתן לראות את שרידי בית הכנסת מתקופת המשנה.
אודות לקברים הקדושים הנמצאים בה, והעליות ההמוניות למערת הלל ושמאי, וקברו של רבי שמעון בר יוחאי שימשה מירון בימי הבינים כמקום קדוש מאד.
העליה למירון היא מהעליות החשובות ביותר. ביום ל"ג בעומר עולים למירון קרוב למאתיים אלף איש, אנשים, נשים וטף מכל החוגים ומכל העדות בשיירות שיירות. מירון מאחדת את כולם ורינת החוגגים מהדהדת כל שנה על פני כל הגליל.
כן נהגו לעלות למירון בז' אדר, שהוא יום פטירתו של משה רבינו, ובכ'ה אלול יום ההלולא של רבי אלעזר בנו של רבי שמעון.
המקום מוצנע בין הרים רמים, ועומד בצלה של עיה'ק צפת, ובכל זאת תופס הוא מקום מרכזי בחיים הרוחניים של עמנו. יש מי שחושב שדוקא מירון מאצילה על ההרים הרמים ומעמידה את הערים החשובות בצילה. מבחינה מסויימת נכון הדבר, מירון השפיעה על צפת ועל טבריה ועל הגליל כולו והטילה צל של מיסתורין על הרי הגליל. אתרים היסטוריים רבים התרכזו במירון: מערות גנוזות, מצבות קודש וציוני קבורה מפורסמים.
לכל אתר היסטוריה משלו ואף מנהגים ואמונות אשר התפתחו במקום והושפעו מהאישים הקשורים אליהם. כל האתרים קשורים לעליות לרגל של ימי הבינים מהמאה השלוש עשרה ואילך, ואף מתקופה קדומה יותר.
האגדה מספרת שלמירון הקדומה היו מעפילים דרך שביל תלול וצר והעולים היו צועדים בזה אחר זה בשורה עורפית ארוכה, ומכאן האימרה המפורסמת, שבראש השנה "כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". מאי כבני מרון ? כמעלות בית מרון שהדרך קצרה בה ואין שניים יכולים לילך זה בצד זה.
ישנם גם פירושים אחרים לבני מרון. על יסוד נוסח אחר שבמשנה שם כתוב, בני נומרין. יש סוברים שהיא מלה רומאית, שפירושה : צבא, מספר – דבר המזכיר את דברי הנביא : "המוציא במספר צבאם". אחרים מפרשים מירון מלשון כבש. רבנו עובדיה מברטנורה מפרש : עוברים לפניו כבני מרון, ככבשים הללו שמוציאים אותם בפתח קטן זה אחר זה. וכך הבין את הבטוי גם בעל הפיוט "ונתנה תוקף", "וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון, כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו".

המקומות הידועים במירון, אליהם עולים עד ימינו, הם לפי המפה של רשות המקומות הקדושים: מערת הלל ושמאי, ציונו של הרשב"י ובנו אלעזר, קבר ר' יוחנן הסנדלר, קברו של רבי יצחק נפחא, האידרא.
עולי הרגל בימי הבינים ציינו במירון אתרים נוספים שבקרו בהם. ר' משה באסולה מזכיר שהתפלל ליד קבריהם של רבי טרפון ושל ר' יוסי בן קסמא. ר' שמחה מזלושיץ מזכיר בספר המסעות שלו, שראה את קברו של רב ייבא סבא, מאנשי הסוד, ואת קברו של ר' יצחק ואת כסא אליהו. אחרים מוסיפים את מערת הכהנים, את ר' אדא סבא ורב המנונא סבא, ר' בנימין בר יפה, ר' יהודה בן בתירא ור' יוסי חטופה. (ראה ספרו של ר' ישעיה הורוביץ "עדן ציון").
ר' משה באסולה מספר בספר המסעות בשנת רפ"א: "...אחר כך עקמנו את הדרך למירון, כי שם היו יהודים רבים ההולכים במועד על קברי הצדיקים. וגם ביום ב' כ"ד ניסן חזרתי למירון עם עשרה בני אדם, שהיו קבועים אז ללכת בכל חודש להתפלל על מערת רשב"י, ואז התפללתי גם כן על קבר ר' טרפון ועל קבר ר' יוסי בן קסמא, שניהם למטה מן ההר בשדה, נוכח פתח בית הכנסת שבראש ההר, ועל שניהם גל של אבנים לציון. כ'כ יש שם עץ "אלה של ר' יוסי" - אילן גדול של שקדים באמצע הגל. ולמעלה, סמוך לכפר קבר רבי יוחנן הסנדלר, סמוך למערה שמעבדים בה עורות.



תאור מפורט על הקברים שבמירון נותן ר' שמחה מזאלושיץ בספר המסעות שלו:

"...ומירון רחוק חצי פרסה ויותר מצפת... והלכנו למירון ביום ראשון והיינו שם עד יום ד', והלכנו על קברי רשב"י."
"מי אנכי כי באתי הלום בחצר המלך מרגיז ממלכות של מעלה ומטה, הוא רבי שמעון בר יוחאי ובנו, ורבי יצחק, שספרו בזוהר ויחי, שהיה רבי שמעון ערב בעדו והמליטו ממות. ולפני הדביר חצר של חומה מקפת, ובפנים של החצר מימין ומשמאל אכסדראות מקורות וגם עמודים של אבנים תחת הקורות. והשער שבחצר, בו דלת רחבה של עץ, ומשמאל, שער החצר מבחוץ יש שם תל, והוא קבר של רב ייבא סבא הנזכר בזוהר, פרשת משפטים. ושם ישבנו על תלו ולמדנו הסבא דפרשת משפטים. ומימין לשער החצר קברו של רבי יצחק, ועליו בנין חומה ומדליקים שם שמן כשבאים למירון. וראיתי שרוחב החצר הוא חמישים. הביאני המלך מלכי המלכים לפנים בהיכל עצמו, והוא מצויר ומכויר ומפואר מאד, ועל ההיכל כפה גדולה של חומה. ועל גבי חומת קבר רבי שמעון כיפה, וכן על חומת קבר רבי אלעזר כיפה, ואצל כיפת רבי שמעון עמוד של חומה ועליו כמין ספל, ששופכים לתוכו שמן ומטילים בגדים וכתנות של צמר גפן או פשתה, ומדליקים אותם ומאיר אור על כמה פרסות, ובתוך מירון הלכנו לקבר של רבי יוחנן הסנדלר, וחצר מקפת לו גדר אבנים, וחרב קצת. והוא נקבר במערה, ועליו חומה ישנה, ואומרים שיש שם נחש ומתיראים להיכנס בתוכו.
ולפניה חומה מסויידת בסיד, ופתח צר קטן של חומה ישנה. גם אני נכנסתי בדחק, ואחד אמר לי: בא ואראך הברסקי שלו, ולא היה לי פנאי, שהחבורה לא רצו להמתין עלי.
"ביום השני הלכנו לאורך ההר על גבי אבנים בשפולי עד מערת הלל, והיא מערה גדולה חקוקה מאבן אחת. ולפני המערות ראיתי ארונות על הארץ וכסוים. ובקרן זוית של מזרחית צפונית, שם קבר של הלל הזקן ע"ה.., עלינו להר לעבר השני, ושם, באמצע ההר קבר תלמידי שמאי הזקן במערות וכוכים נמוכים. ונכנסנו לשם ולמדנו מעט בתוכם. ומשם עלינו לראש ההר בארץ המישור, והערביים קורין "שדה שמאי", ושם חרבות וניכר שהיה עיר, ושם ארון של שמאי ואשתו
ע"ה.
"ואמר לי ר' שמואל מהדובשוב: ומה אתה רואה בראש ההר ? השבתי אין לי ראיה רחוקה. רק מה שקרוב אצלי יכולתי לראות ולא לרחוק מאד. אבל כמדומה שאני רואה מצבת אבן בראש ההר מנגד. ויאמר: זו האבן מחוברת ויוצאת מההר, והאבן גדולה, וקבלה בידם שקורין את האבן "כסא של אליהו ז"ל". ורציתי לעלות לשם ולראות מקרוב, אבל הוא מהלך יום העליה והירידה מזה לזה...."







 

:להלן רשימת הערות/הארות ותגובות לדף זה
 
 
אור מגנהיים
04/01/2004

 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972