מקומות קדושים / קבר האר'י בצפת / עולם נצחי או עולם חולף

עולם נצחי או עולם חולף
 


מותו של האר"י
רבים מתלמידי הרבי גילו שהרבי נפטר לפני זמנו ב"כזיב" (ל"ט) בהיותו קרוב לל"ט היה, כשהגיע זמנו של ר' חיים. כמו שמשה מת בגלל שהגיע זמנו של יהושע, כך אצל רבי יצחק, תלמידו רבי חיים גרם לכך, מפני שדחק את הקץ לפני הזמן.


בשנת תשי"ב קיימתי בצפת יום לימוד ועיון בענייני שמיטה ויובל, ובין השאר דברתי על הנושא, אם עולמנו עולם חולף במערכת השמיטות והיובלות או עולם נצחי ? והזכרתי את הדעות הנמצאות בנידון בספר "הקנה" וספר "התמונה" המדגישים בהבלטה רבה את הרעיון שעולמנו הוא עולם חולף במסגרת 49 אלפי השמיטות ,7 כפול 7, ובבוא היובל של האלף החמישים יבלע ויתבטל ביטול גמור ויחזור להעדר.
הרצאתי עוררה ויכוחים רבים עד שהשומר שהסתובב כל הזמן באולם ההרצאות, מיהר לבוא אלי בערב ואמר לי שהקורדוברו, הרמ"ק, אסר על תלמידיו לדבר בנושא זה ואפילו לנגוע בו, היות שהוא שייך לסודות הטמירים ביותר שהם בבחינת "במופלא ממך אל תדרוש ", ור' יצחק הסכים איתו על כך אע"פ שלפעמים ברגעי התעוררות היה מדבר על רבוי העולמות, והזכיר את מאמר חז"ל, שהקב"ה בונה עולמות ומחריבן, הרומז על חורבן עולמנו הנקרא אצלו בשם "עולם התיקון" ואף היה אומר שעולמנו יתקיים רק שבעת אלפים שנה כנגד שבע הספירות ואין עוד, כפי שנאמר "המה יאבדו ואתה תעמוד" (תהלים קב, כז) .
האר"י הקדוש נפטר צעיר, בהיותו בן ל"ח שנים וחל עליו מצות הביעור בלשון תלמידיו אולם לשומר היה הסבר אחר. הוא סיפר לי שאחד מתלמידי ר' יצחק אמר בלחש בעת פטירתו שהרב הסתלק בשנת הל"ח לחייו לאחר שחי 37 שנים וראה שעולמנו אינו אלא "הבל" שמספרו 37, ושבעה הבלים מונה קהלת בהקהל, שבסיום שנת השמיטה שהם כנגד שבעה עולמות שאדם רואה (קהלת רבה א, ב), והוא ראה את שבעת ההבלים של עולמנו החולף והסתלק לעולמות עליונים.
כששאלתי אותו: האם האר"י הקדוש ראה את עולמנו כהבל ?
ענה לי: כן. שבע פעמים הדגיש הבל, הבל הבלים, הכל הבל. אבל יחד עם זה הוסיף שה"הבל" היה לפעמים אצלו הבל פיהם של תינוקות של בית רבן – שזה רוח החיים המחיה נפשות מעין להב האור, ורמז לי על הפסוק "ולהב מפיו יצא" באיוב מא' יג' המתייחס לפי מספר הפסוק להבל פיו של הילד הנכנס למצוות ''יג".




האר"י ידע את סודות הקץ והיה קושר אותם עם איילת השחר ל"ערזלאין דאילתא" שבזוהר פרשת ויקרא, אבל תמיד דיבר על ענינים כאלה בלשון סתר וברמזים סתומים שיתבהרו בבוא הזמן בגלל סכנת נפשות. אבל ר' חיים הרבה להפציר בו לגלות את סודות הקץ, וגם אירגן את כל תלמידיו להפציר ולהמשיך ולהפציר, ללחוץ ולהמשיך ללחוץ, להגדיל את הלחץ של המצפים לגאולה ולגלות את "הצפירה" של יחזקאל. הוא ושאר תלמידיו לא נתנו לרבי מנוחה למרות הסיכונים. עד שנכנע להם ופירש להם את סודות הקץ, ומפני זה נגזרה עליו כידוע גזרת ההסתלקות.
ומעשה דומה היה עם בנו של האר"י, ר' משה, שגם הוא נסתלק לפני הזמן בגלל שגילה לר' חיים את סודות האיילה המולידה בנשיכת הנחש אשר לפי הזהר בשלח הוא מענין ערזלאין דאילתא.
הרבי לא רצה לגלות לו את הסודות הללו וגם אמר לו באופן מפורש שבעקבות הגילוי תבוא עליו גזרה מרה, וביקש מר' חיים שלא ילחץ עליו, אבל ר' חיים לחץ והפציר בלי סוף, ולא שם לב לדברי הרבי, והסוף היה שהודיע לו את הסודות ור' משה בנו מת, ואני שמעתי שר' חיים גרם שלא יתפללו על משיח בן אפרים שלא ימות בימיהם.
ופעם בעת היחוד שהרבי סידר על ציונו של שמעיה ואבטליון, תפילה שהיה בכוחה לעכב את פטירתו, והפלא הגדול שהוא גם לא היה ביום פטירתו בביתו, ולא ראה את הרבי אע"פ שהרבי שאל עליו כמה פעמים, ואני הודעתי לו שהרבי מחפש אותו ורוצה לברכו, והוא ענה לי: "לא עת ברכה עכשיו " והלך עם הנשים ועם החכמים בבתי הכנסת להתפלל למענו. ברור שכוונתו היתה לטובה אבל גם כוונה טובה צריכה לשבע בדיקות. והפלא הכי גדול היה שתלמידיו של ר' חיים מספרים שבא לרבי לפני פטירתו, והרבי נשקו וברכו ברכה מיוחדת לניצוץ נשמתו, וציוה על כל תלמידיו להיזהר בכבודו של ר' חיים כי תורת חיים בקרבו, וממנו תצא תורה בישראל ושבגללו הוא בא לעולם היות שנשמתו היא נשמת המלך חזקיהו. אני את זה לא ראיתי ולא שמעתי אע"פ שבאותו היום לא הסתלקתי אף לרגע מן הרבי. יתכן שלא זכיתי לכך ונרדמתי לרגע כפי שזה קרה פעם לר' משה אלשיך שרצה להיכנס לפרדס לפמלייתו של הרבי ונכשל במבחן הראייה.
רבי חיים היה צדיק, ונאמנו של הרבי. הרבי סמך עליו בכל ענין, בזה אין ספק , אבל מאידך, בכוח לחציו שהיו לשם שמיים גרם להסתלקותו ועיכב את נשיכת הנחש וגלויו של הקץ לפני הזמן. כ'כ הוא עיכב את גילוי סודותיו שרשם בקונטרסים שונים ושהודיע לתלמידיו השונים. ר' חיים אסף את כל הקונטרסים של הרבי וכל דרשותיו ואמרותיו ורכזם תחת ידו, והשביע לכל אחד בשמות נסתרים שלא לגלות שום דבר בלי ידיעתו. כולם נשבעו לו חוץ מרבי יוסף טבול "וגם אני התחמקתי מהשבועה, ואספתי את הקונטרסים שהיו בביתו של האר"י ביום פטירתו כשר' חיים לא ראה וגנזתים ליד מקום קבורתו. רבי יהושע בן נון ידע עליהם ורצה לקנותם ממני בכסף רב אבל אני לא הסכמתי ור' חיים ושמואל גנן חיפשו אותם בכל המחבואים ואף דנו אותי למיתה ולא מצאו שום דבר ואני עדיין שומר עליהם עד שהרבי יגלה לי בבוא הזמן לגלותם ולמי לגלותם."
שאלתיו, אם הם קונטרסים או צ'יזבטים ? הוא פרץ בצחוק ואמר: היינו הך !
היות שהשטן הופך כל דבר קדוש לציז'בט בלשונך ולקליפה בלשונו של הרבי. והציז'בט גדול מאד, היות שהאמת טפח וצ'יזבט טפחיים, כדי לכסותו סביב כמו הקליפה לאגוז, וכמו הגוף הגדול לנשמה הקטנה שהוא "אתא קלילא דלית בה ממשותא". ( תרגום: מקום קטן שאין בו ממשות) השומר טען שר' חיים היה תמיד עוקב אחריו וממשיך לעקוב אחריו עד היום, והוא ור' שמואל בנו באים בכל עת לשטח, לביתו ולקברו לראות מה התחדש. הם חושדים שאצלו נמצאים כתבים וחפצים של האר"י ומזהירים אותו תמיד שלא למסור לאף אחד שום דבר, ואפילו לא לתלמידיו של האר"י, לאף אחד, בין שיבוא חי ובין שיבוא מת. ופעם שאלתי את ר' חיים: ואם הרבי יגיד לי כן למסור, מה עלי לעשות ?
"תערוך צום ותבוא אלי לפתור את החלום, ולא תתן" ענה לי.
אבל הרבי מדבר עמי בהקיץ ולא בחלום ? שאלתי .
"אין הבדל, כל הפניות שפונים אליך בהקיץ אינם אלא חלום. העיקר הוא לא למסור, הדור טרם הוכשר לגילויו, וחל עליו חובת הביעור כפי שזה רמוז מן השמיים כמספר שנות חייו "טל" והוא ביער את כל מה שהדור לא ראוי לו.





תמיד הוא היה חוקר אותי אם יש לי כתבים ? ואם יש לי דברים מהרבי ? והוא לא התכוון לדברי כסף, אלה לא היו חשובים לו, אלא לדברי קדושה, שופרות, ספרים, גביעי קודש, טלית, תפילין, בגדי שבת, נעלי יום כיפור, קמיעות תבלינים, המספריים לשערות ולציפורנים, הדסים וכו'.
הוא היה נוהג לעקוב אחרי והיה מאיים עלי שלא לספר על כך לאיש. פעם התחיל לספר לי מעשה שהיה והפסיק, התחרט ושקע בהרהורים.
למה אתה לא מספר ? שאלתי אותו.
"חוששני ששוב פעם אעיר את רוגזו של ר' חיים ושמואל בנו. מלה בסלע שתיקה בתרי, יותר טוב לי וגם לך שלא אספר. כולם מפחדים ממנו, הרבה אנשים אומרים דברי תורה שהם דברי רבי ולא מזכירים שמו."
בהתחלה התפלאתי על כך האם לא רוצים להביא גאולה לעולם ? היתכן ? ופעם אחת בא רבי אחד עם הרבה חסידים ולמד ליד הקבר עם תלמידיו פרשת השבוע, ושאלתיו למה הוא נוהג ככה ? אמר לי ששמע מרבותיו פירוש על הפסוק בתהילים "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו" - שמן הפרשה שבתורה ילמד אדם לדעת מה צריך הלומד לתקן.
שאלתיו: "ממי שמעת אומרים זה ?"
ענה לי שהוא לא יודע.
אמרתי לו שאני שמעתי את זה מרבי יצחק, האר''י הקדוש, וטוב שתזכור את שמו לזכות, ובזכותו תזכה להביא את הגאולה לעולם.
הודה לי ושתק. לשנה הבאה ראיתיו בשנית לומד עם אנשיו פרשת השבוע. ושוב לא הזכיר את שמו של האר"י. שאלתיו למה אינו מזכיר את שמו. והוא ענה לי שבבית מדרשו שומרים את אזהרתו של ר' חיים ויטל זצ"ל ולא מזכירים שום דבר בשם האר"י שהוא ר' חיים לא מביא אפילו דברים שנראים כדברי האר"י ושגדולים מזכירים שהוא אמרם, היות שר' חיים אוסרם.
את רובם של סיפורי הקבצן שכחתי ולא שמתי לב אליהם. ביטלתים משום שהיו נראים לי אבסורדיים וחולניים, אבל לפעמים הוא גם סיפר דברים ידועים בנוסח אחר, ואלה שנראו לי כיפים רשמתי בראשי פרקים ברשימותיי ואחדים מהם אף העליתי בכתב בנוסח שונה לסיפורים הידועים והמקובלים. הסברתי לו שבוודאי שמע אותם מהוריו, מאביו ומסבו וסבא של סבא שגם הם היו משומרי האר"י והוא מדבר מתוך גרונם ומזהה את עצמו עמם.
פעם, כששאלתיו כמו אחרים איך זה יכול להיות שהאר''י אמר לך ? כיצד יתכן שהיית אז ? כאילו אתה חי תמיד ? והוא ענה לי שהוא לא יכול להסביר לי אבל ככה הוא.
תמיד ענה "אבל ככה הוא" עד שכיניתי אותו בשם ה"ככה הוא".




 

:להלן רשימת הערות/הארות ותגובות לדף זה
 
 
מאיר יוסף פרץ
06/01/2005

 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972