הצורך בהפסק
 


הוסיף הרב וסיפר להם מעשה ששמע בימי אבלו מאחד מידידיו שביקר אצלו.
אמר פלוני: כשעמדו לפתוח באתחלתא ונמנו וגמרו על הקמת מדינת ישראל, החליטו להוציא את הכותל המערבי מחלקה של ישראל להשאירו בשבי האויב ולחסום את הגישה לכותל. באו נציגי העם ותמהו - היתכן ? לתיקונא באתם או לעיוותא, עד עכשיו הלכנו לכותל המערבי והתפללנו לידו ולא הפריעונו, ועכשיו כשהכרזתם על האתחלתא חוסמים אתם את הדרך לכותל ? הלהרע באתם אם להיטיב ? ענו להם ואמרו : הגאולה, הכרזתה בשופר. כמו שאומרים:
"תקע בשופר גדול לחרותנו", צאו וראו, בכל חודש אלול תוקעים בשופר, אולם בערבו של היום המיועד לשופר, בערב ראש השנה אין תוקעים. ומעשה היה בגדול אחד שרצה לתקוע בערב ראש השנה ועכבו בעדו כדי להבדיל בין תקיעה שאינה מצוה לתקיעה של מצוה ולשמוע קול שופר מתוך ציפיה וחרדה.
הגאולה - אכילתה מצה. ובואו וראו - כל השנה אוכלים בין חמץ ובין מצה, וערב פסח אין אוכלין מצה. ומעשה היה באחד שרצה לקבל תוספת קדושה, ולאכול מצה בערב פסח ועיכבו אותו, וזה כדי להבדיל בין מצת חול למצת מצוה. בכדי שיאכל מצה של מצוה מתוך תאבון וציפיה. ואף במקדש כך - כיון שאנו מהמתחילים ועומדים בערב הגאולה, יש להפסיק מלגשת לכותל כדי להבדיל בין הליכה שמתגנבת בדומיה, להליכה שבקול חוגג ולצפות בגעגועי נפש להליכה השלמה, להליכה בשירים ותזמורות כשסלי ביכורים על הראש. כשסיים האלמוני את סיפורו שאל אותו הממונה לשמו ענה לו אליהו משה, אהה ! נאנח הממונה, שניהם עסקו בגאולה ויודעים את סודותיה.











 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972