התפוח בדבש
 


"תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתיך ילדתך"
בסעודת ליל ראש-השנה היו המסובים בהר יושבים ומגלגלים ביניהם שיחת תלמידי חכמים על הבריאה וששת ימי המעשה, והממונה היה יושב ומיסב עימהם – "כנגד זקנים כבוד". כשהגיעו לתפוח נטל הממונה את תפוחו, טבלו בדבש ואמר: "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", ואז נתגלגלה השיחה על התפוח. פתח הממונה ושאל:
"לפלא הוא בעיני, למה בחרו בתפוח, ולמה הוסיפו לו דבש ?
כלום אין התפוח מתוק דיו, שיש להוסיף לו דבש ?"



עמדו כל המסובים על התמיהה והחלו להסביר את המנהג במספר אופנים. קיבל הממונה את ההסברים, שהיו טובים ויפים כשלעצמם, והוסיף הסבר משלו, בדרך הסוד- הוא סוד חטא
בראשית ותיקונו. סוד הנמסר במספר גוונים ואף סולף בראי העקום של מקדשי האלילים, חכמי יוון התועים והמתעים.
קיים קשר בין התפוח ובין ראש השנה, היום שבו נברא אדם הראשון, אשר התהלך בגן עדן וגורש ממנו. על ידי תפוח גורש ועל ידי תפוח בדבש עשוי הוא לשוב, באותו היום ובאותו מעשה האכילה גופא, בדומה לתפוח שהיה באמצע המזבח לכפר על עוונות ולתקנם.
לאחר הקדמה זו סיפר הממונה את מעשה התפוח לפי הכתוב בתורה ולפי מה שהושלם על-ידי אנשי הח"ן המעמיקים בדבר.
מעשה התפוח נעוץ באותם ימים ראשונים, ימי בראשית, שעה שאדם הראשון עדיין התהלך בגן עדן וחי מטל השמים מעל, וממשמני הארץ מתחת. באותו זמן נטפל הנחש אל חוה והסית אותה לדבר עבירה, לאכול מעץ הדעת, מן התפוח. כוונתו של הנחש היתה לעורר קנאה ותאווה, מלחמות ואבדון בעולם. נתפתתה חוה לנחש, קטפה תפוח מעץ הדעת, אכלה ממנו וגם נתנה לאישה לאכול. ובעטיו של תפוח זה ירדה קנאה לעולם, נתבלבלו מעשי בראשית וגורש האדם מגן העדן. אז התחרט אדם הראשון על מעשהו, וביקש רחמים ותחנונים להשיבו לגן-עדן, ואף ניסה לשוב לשם בכוחות עצמו אך הכרובים עם להט החרב המתהפכת חסמו בפניו את הדרך. היה האדם שרוי בצער ועולמו חשך עליו. כל הימים היה משוטט מול הגן, כשלבו מלא כמיהה וכסופים ומפרפר בצער לבלי נשוא.
ואז רחמו עליו מן השמים והראו לו את דרך התשובה. את אותו התפוח שבו הוא חטא הראו לו כשהוא טבול בדבש, ואין דבש אלא תורה. על-ידי-כך גילו לו את סוד התיקון,
תפוח של תורה כנגד תפוח של שטן.
מידה כנגד מידה, כמו שנאמר: " בסאסאה אשלחנו" – היינו אשלחנו חזרה.
בתפוח חטא ובתפוח התעורר, כמו שנאמר : "תחת תפוח עוררתיך" ,
ושניהם מעץ-הדעת הם . הראשון בעטיו של החטא והשני בעטיה של תשובה.
לפיכך, בכל ראש השנה, שהוא היום בו נברא ובו גורש, מעלים את התפוח בדבש - רמז לתיקון המעוות , להוציא את המתוק מן העז, בבחינת "רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני". גדולי תורה הרבו להתעמק במעשה הסוד והיו עולים בעצמם לשדות "תפוחים", ללקט מרקחים, עציצים ופרחים, כסודות לדרך התיקון. והגדילו לעשות בזה רבי שמעון בר יוחאי והאר"י הקדוש , שהיו יוצאים עם תלמידיהם ל"חקל תפוחין", לעמוד על סודות העולם ולהתעלות בכסופיו הגדולים .


הוסיף הממונה וסיפר מעשה בתפוח המעלה דעת וחיים ופותח שערי חכמה ותבונה, מבלי שיהא האדם יודע מנין באה לו התבונה.
רבי שלום מקמינקא היה נודד בחצרות הצדיקים ומקשיב לתורתם. הקשיב נהנה וקלט לתוכו חדושי-תורה, דברי מוסר וחכמה, מפי קודשם עד בלי די.
פעם אחת, באחת השבתות, נקלע אל שולחנם של רבי מנדל מרימנוב. באותה שבת חל "זמנו" של רבי שלום להתגלות בעולם. הסתכל רבי מנדל ברבי שלו! והכיר בו שפניו קורנים בזוהר עליון, והבין שהוא בסימן של "בישול פרי" ו"התבקעות הביצה".
מיד כיבדו לומר דבר תורה , כדרך זקני האדמו"רים, שהיו מחנכים את הצעירים שביניהם באמירת דבר תורה. נענה לו רבי שלום וזימן עצמו לשאת דברו, אך כשפתח פיו כאילו נתקעו המלים בגרונו ולא יכול היה להוציא הגה. חזר וישב במקומו.
כל המסובים זקפו עיניהם בפניו של רבי שלום, שקרנו מזיו שכינה, דומה שנסתתמו ממנו מעיינות התורה. חשש רבי מנדל שמא טעה וטרם הגיע זמנו של רבי שלום, ועמד לפתוח בדברי תורה.
באותו רגע קם ישיש אחד אלמוני מבין המסובים , שהכל חשבוהו לאחד החסידים הנודדים, הוציא פלח של תפוח טבול בדבש והושיטו לרבי שלום. כיון שטעם רבי שלום מן התפוח אורו עיניו והרגיש שנפתחו לפניו "תרעין דחכמה". מיד החל פיו קולח דברי תורה כמעיין המתגבר. רוח ממרום ירדה עליו ונתגלו לו גילויים והארות נשגבות, וכך עמד ודרש בתורה שעה ארוכה, כשכל המסובים משימים אוזניהם כאפרכסת ובולעים בצמא כל מילה.
גם רבי מנדל הקשיב רוב קשב והיה משתאה לדעת מהו מקור הפלא שהתרחש. לאחר מעשה חפשו אחרי אותו ישיש, שנתן את התפוח, ולא מצאוהו. אותה שעה אורו עיניו של רבי מנדל ואמר :
,,מובטחני כי תפוח זה, שהישיש האלמוני נתן לרבי שלום הובא מ"חקל תפוחין" מאותם אילנות שנטע האר"י הקדוש מסביב למקום תפילתו".
והוסיף רבי מנדל משלו ואמר :
,,תפוח מרמז בראשי תיבות על מקור הנעלם של החכמה : ת-גלון פ-תגמין ו-תמרון ח-ידושא".




התמונה מאתר "מורשת"




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972