קוים לדמותו
 


הרב ד"ר ש"ז (שמואל זנוויל) כהנא, המוכר גם בשמו הספרותי שז"ך נולד בוורשא בשנת תרס"ו (1905)
בן לרב שלמה דוד כהנא זצ"ל, ונפטר בירושלים בשיבה טובה (א' דר"ח תמוז תשנ"ח). אדם מופלא בעל שאר רוח נדיר שהצליח לחבר לאורך חייו הברוכים חזון ומעש בקיאות מעמיקה בעולם העבר ויצירתיות שהקיפה הווה ועתיד כאחד. אדם ייחודי שירושלים של מטה וירושלים של מעלה התאחדו בנפשו לעיר אחת, עיר הנצח היהודי.

אביו היה הרב שלמה דוד כהנא זצ"ל, מגדולי הרבנים בוורשא ובפולין כולה, וסבו היה הגאון הרב שמואל זנוויל קלעפפיש זצ"ל (על שמו נקרא), מי שהיה בין שלושת החתומים על 'היתר השמיטה' הראשון וכתב לפי בקשת החפץ חיים הסכמה ל'משנה ברורה'.

אחרי מסלול לימודים רגיל של בני תורה בעירו הגיע ר' שמואל זנוויל ל'תחכמוני' שם קיבל 'סמיכת חכמים' מהרב משה סולוביצ'יק ומכאן המשיך את לימודיו התורניים בישיבת מיר. בשלב זה החל לגלות עניין בפילוסופיה ופנה ללימודים באוניברסיטת לייג' בבלגיה. לאחר קבלת תואר ד"ר בלימודי המזרח (בהצטיינות) חזר לוורשא.

בשובו לווראשא 'נחטף' מיד ע"י מוסדות החינוך והתרבות בעיר. הוא החל להרצות במכון למדעי היהדות, לפרסם מאמרים בעברית בעתונות המקומית ולפעול כנציג נבחר בקהילה. ברם את עיקר מאמציו ריכז בגיבוש המערכת החינוכית של רשת בתי הספר 'יבנה'. הוא עשה ימים ולילות בבניין בתי ספר יהודיים בכל ערי פולין, בחיפוש אחרי צוותי חינוך מתאימים ובכתיבת תכניות לימודים. באותם ימים גם הקים את הישיבה החקלאית הראשונה בפולין, 'בית שמואל' (ע"ש הרב שמואל מוהליבר), שבה למדו יוצאי כל הישיבות הגדולות (מיר, ראדין, קלצק וכו') תורה ולימודי חקלאות (בחווה ליד וורשא) והתכוננו לעלייתם ארצה. לפעילות חשובה זו היה המשך עם עליית שז"ך ארצה כשעזר להקים את הישיבה המקצועית הראשונה בארץ בנחלת יצחק.




רק ב-1940 – לאחר שהסתכן וחזר לוורשא אחרי הקונגרס הציוני, ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, כדי להציל את מי שעוד ניתן להציל – עלה שז"ך עם אשתו והוריו ארצה. אביו התמנה לרבה של העיר העתיקה ושז"ך התחיל את דרכו כאיש ציבור דינמי ויצירתי –תחילה כמרכז הסתדרות הפועל המזרחי ולאחר מכן במשך יותר מעשרים שנה כמנכ"ל משרד הדתות.

בכל השנים האלה לא היה מעולם פקיד או 'עסקן' אלא תמיד בחר את האספקטים הרוחניים בפעילותו הציבורית. יצירתו הספרותית הענפה השפיעה על פעילותו, ועסקנותו הציבורית הפרתה את כתיבתו רבת ההיקף. בפעילותו הספרותית-ציבורית התגלה כ'מעיין המתגבר', המנסה לחבר הוד-קדומים עם בניין מדינת ישראל החדשה.

מיד עם עלייתו ארצה התחיל שז"ך בתכניותיו להחזיר עטרה ליושנה. הוא חידש את מפעל 'ירחי כלה' (תש"ב בכפר פינס), יזם "הקפות שניות", ארגן את חגיגות "שירת הים", ובתש"ו, שנתיים לפני קום המדינה, חידש את מעמד 'הקהל' – לראשונה אחרי אלפיים שנה... – וזאת לאחר התייעצויות הלכתיות ובירורים הגותיים על סמך דבריו של האדר"ת. מאז דאג לקיים את מעמד הקהל ברוב עם. לקיום מצוה זו, שהיתה חביבה עליו מאוד, הקדיש את ספרו האחרון "בבוא כל ישראל" (ספרית אלינר, ירושלים תשנ"ח).

בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד הדתות הונחו היסודות לארגון החיים הדתיים במדינת ישראל שעיקרם מיסוד השירותים הדתיים הניתנים לתושבי המדינה והפיכתם לממלכתיים. אגב כך גם מילא שליחויות ממלכתיות כגון ביקורים בקהילות ישראל בעולם, ארגון ענייני אישות בפרס (לשם כך הוענק לו התואר 'רב ראשי לפרס' ע"י הרבנות הראשית) ומפגשים עם ראשי הדתות כמו המפגש עם האפיפיור פאולוס השני בזמן ביקורו בארץ.
חשיבות מיוחדת ראה בקשר עם יהדות הגולה ותמך בכל דרך אפשרית בחיזוק תיירות יהודית לישראל. הוא ארגן את ה"צוותא" המסורתית – סעודות ליל שבת לתיירים באווירת שבת מיוחדת. וגם לבית הכנסת ביל"ו שעמד בראשו, הגיעו מדי שבת אורחים רבים לשמוע את מקהלת הילדים בשירי תפילה ואת דרשותיו של שז"ך בפרשת השבוע.




ברם בתודעה הציבורית קשור מפעלו של שז"ך בארץ בפיתוח המקומות הקדושים. ואכן במסגרת תפקידיו זכו האתרים ההיסטוריים במדינה לתשומת לב רבה. המונח 'מקומות קדושים' לא נתפס אצל שז"ך כמונח הקשור לקדושת האבן או האתר. מחשבתו בעניין היתה מבוססת על הפירוש 'קדושים תהיו' – יחודיים תהיו. הוא ראה חשיבות רבה בחיזוק הקשר בין הגיאוגרפיה של א"י להיסטוריה היהודית. מימד המקום קיבל תוקף במימד הזמן. כך טיפח קברי אבות ועשה הכל כדי שההתייחסות אל המקומות הנושאים הוד קדומים תהיה חיה ומשמעותית לדורות הבנים. במסגרת תפקידו שיפץ קברי קדושים (קברי הסנהדרין, ציון החיד"א וכו'), חיזק את הפעולות סביב מערת אליהו בחיפה, קבר הרשב"י במירון ור' מאיר בעל הנס בטבריה, ולאחר מלחמת ששת הימים עסק בשיחזור בתי כנסת עתיקים שהתגלו בחורבנם (ריב"ז, רמב"ן וכו').
בספריו ובפעולותיו – שוב הלכו הפעילות הספרותית והציבורית יד ביד – חשוב היה לשז"ך להדגיש, שרוב גדולי ישראל בכל הדורות מצאו מקום מנוחתם בארץ ושרוחם שורה עליה.
סיפוריו על המקומות בישראל – ברובם אגדות המבוססות על אירועים היסטוריים – רוכזו בין השאר במספר קבצים גדולים שחולקו ע"י משרד התיירות בסדנאות למורי דרך שהבינו באמצעותם את הקשר המיוחד בין דברי ימי ישראל ובין ארצו.




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972