חודשי השנה / אדר / ז' אדר ופורים

ז' אדר ופורים
 

שני הימים החשובים של החודש

שני הימים החשובים שבאותו החודש, פורים וז' אדר קשורים אהדדי, ואף חלים באותו היום, ז-יד, ולפי האגדה המובאת במדרש אבא גוריון, בחר המן את החודש הזה בגורלו, מפני שבו מת משה. אלא שהוא שכח שבחודש זה הוא גם נולד, וכשנולד נתמלא העולם אור. והוא הוא למעשה האור שהיה ליהודים בשמחת חג הפורים, שבו נאמר "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".
ומשה, אע"פ שהוא כמו אברהם וכמו כל עם ישראל עומד למעלה מן המזלות, נקרא בשם משה, כי מן המים משיתיהו. והתורה שנתן משולה למים, ובני ישראל משולים לדגים החיים במים, בים התורה, שהוא מקום חיותו, כפי שמובא במשלו של ר' עקיבא לפפוס, במעשה השועל, שאמר לדגים שראה אותם נפחדים ומבוהלים מהרשתות שבני אדם שמו בים, לעלות אליו ליבשה. והשיבו לו הדגים אתה הוא שאומרים עליך שאתה פיקח שבחיות? ומה אם במקום חיותנו במים אנו כך, מקום מיתתנו על אחת כמה וכמה.
יש קושרים את מזל הדגים עם הנס של פורים. מפני שהדגים עינם פקוחה תמיד ועל ידו רצו ללמד לכולם שעין ה' פקוחה תמיד והיא שמרה עלינו בימי המן והיא שומרת עלינו תמיד.
בין אנשי הסוד ישנם אחדים שקושרים את מזל הדגים, שבהרבה ציורים נראים כשני תנינים, עם חלומו הפלאי של מרדכי, כפי שהוא מסופר במדרשי אגדת אסתר (ח, ז): "בשנה השלושים למלך אחשורוש, ראה מרדכי בחלום: ....והנה רעש גדול על פני כל הארץ, ושני תנינים גדולים נלחמים זה בזה וביניהם גוי אחד קטן, ויקומו כל הגויים על הגוי הקטן לאבד זכרו. ויצעק אל ה', והתנינים נלחמים באכזריות וחמה... והנה מעיין אחד עובר בין שני התנינים ויפריד ביניהם ויהי לנחל שוטף על כל הארץ. ויתרומם הגוי הקטן ויהי שלם בארץ. וינצור מרדכי את החלום בלבו, ובעת אשר הצר לו המן אמר לאסתר, הנה החלום".
ובהרבה פסיפסים נהגו בהתאם לחלום הזה, לצייר את שני הדגים של המזל בצורה של שני תנינים – להביא מזל לישראל.
דורשי רשומות משתעשעים גם בסיפור פורימי על סימלו של החודש – "הדגים" הקשורים אצלם לנס של פורים שהדגים הבולעים ונבלעים רומזים עליו. ולמה מסמלים הדגים את הנס של פורים? מספרים שכשנפל הפור של המן באדר במזל דגים, אמר המן בלבו, כשם הדגים בולעים כך אני בולע את היהודים. ובחר את החודש הזה. אמרו לו מן השמים, רשע, דגים פעמים בולעים ופעמים נבלעים, וכך היה בסוף ונהפוך הוא, והוא בעצמו נבלע, נפל בפח שטמן למרדכי היהודי ונתלה על העץ שהכין לתלות עליו את מרדכי. והעץ הזה ארוך היה כמסופר חמישים אמה כמספר "נון", והוא דומה היה לדג ארוך, את זה הם למדים מהאות "נון" שפירושו חמישים ופירושו דג ה"נון", והוא הדג בלע את המן חי. וקבעו את "נון" הדג כסמל לחודש אדר שהוא החודש של "ונהפוך הוא" בו תלו את המן על עץ גבוה נון אמה – כפי שהוא זעם על מרדכי. כן יאבדו כל אויביך ה'.


כדגים שעל פני הים

מטיפי ציון אף נזקקו בדרשות שלהם למזל הדגים והיו מעלים אותם לאות ולזיכרון כנגד היורדים.
בימי השיעבוד הקשה של רומי היו מטיפי ציון עומדים ליד הנמלים ונטפלים להשפיע על היורדים לעכב את יציאתם וכשהיו מדברים אתם ומסתכלים על פני הים ורואים את הדגים הניצודים במכמרות, היו מספרים להם את המשל על השועל והדג, המסופר לעיל.
לפעמים נכנסו הדברים לליבותיהם של המתכוננים לרדת. הם הושפעו, הרהרו בדבר, ונשארו בארצם עם עמם. כשראו מטיפי ציון שאין הדברים חודרים ללב, היו נפרדים מהם בסיפור מעשה, שהיו מספרים בשם בעל ההגזמות רבה בר בר חנה, על אנשים שעזבו את הארץ ופרשו לים להפליג לארצות אחרות. פעם אחת יצאו היורדים מעכו והיו מהלכים בספינה ופגעו בדג גדול שעלה חול על גבו, וקנים היו גדלים עליו. וסבורים היו שאין זה אלא יבשה, אי בתוך הים. עלו על גבו של הדג כעל יבשה, הקימו להם בתים, אפו ובישלו, התיישבו עליו, ושכחו את הספינה ומוצאה. כעבור ימים כשהם על גבו של הדג – הדג נתהפך ונתהפכו אף הם וטבעו – מלבד אלה שנאחזו בספינה והספיקו לחזור למקומם.


המטבע של מרדכי
בפורים, לפני קריאת המגילה, נותנים מחצית השקל, כזכר לשקלים שנתנו בחודש אדר, בזמן שבית המקדש היה קיים, וכזכר לעשרת אלפים שקלים שנתן המן לאחשורוש, בשביל היהודים שקיבל ממנו להשמיד ולהרוג. את הזכר הזה(ימי הזכרון האלה) קבעו מרדכי ואסתר בשעה שכתבו ליהודים לשמור על ימי הפורים, כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שעשה בחודש אדר, שהצילם - והפך להם את ימי האבל לימי שמחה. וכזכר לכך שעמד מרדכי עליהם לתת שקלי צדקה, קבעו לפני קריאת המגילה לתת מחצית השקל צדקה כדמי פדיון להינצל מכל רע וצורר.
ומספרים שמרדכי אף קבע מטבע מיוחד לשקלים של פורים וחרט מצד אחד שק ועטרת זהב מצד שני, להדגיש את הנס של "ונהפוך הוא" – משק ואפר – לעטרת זהב, כמו שזה היה גם בימי יוסף, שמבית אסורים יצא לבוש שק ואפר אל המלך – בעטרת זהב.




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972