אליהו הנביא / מערת אליהו / הכניסה למערת אליהו

הכניסה למערת אליהו
מערת אליהו היא מערה רחבה, גדולה ונהדרת, אולם הכניסה אליה צרה מאוד ובשעה שהמונים עולים למערה בימים שלאחר שבת נחמו, גדול הדחק ובני האדם נדחקים ומצטופפים ונכנסים בקושי, כשהם דחוסים אחד לשני ומזיעים מהשרב הגדול שבחודש אב.
 


ומעשה היה בשני אורחים מחו"ל שעלו למערה ונדחקו ונכנסו ומעיליהם נקרעו ונתקלקלו והצטערו על הכניסה ובאו לו לממונה והציעו לו לתקן את הכניסה למערה ולהרחיבה כדי להקל על העולים, הרהר בעניין ודחה את ההצעה. כששאלו עליו בתימהון – סיפר להם כדרכו מעשה שמספרים בשם אליהו הנביא בכבודו ובעצמו.




היה זה בימים קדומים באחת מערי ישראל והיה שם בית כנסת אחד לכל עיירה והכניסה אליה הייתה צרה והיו בני אדם נדחקים ונכנסים, היו שם כמה איסטניסים שהתאוננו על הדבר וישבו בתוך בתי הכנסת ודיברו בגנותם של הבונים ופרנסי העיר שאינם מתקנים דבר מתוקן, יפה ומרווח כדי שלא יצטרכו להדחק, שמע אליהו הנביא את דבריהם והצטער צער רב.
התלבש באצטלא של רב , עלה על הבמה ודרש סיפור המעשה במלך גדול שרצה לבחון את ידידיו ואוהביו רואי ביתו המסובבים אותו, לדעת מי אוהב אותו באמת. היינו מי משתוקק אליו, להיות איתו ולראותו ומי רק מפחד ממנו , אך אינו אוהב אותו כלל. והמלך היה שוכן בפלטרין גדול ורחב ידיים בתוך גן גדול ת"ק פרסה ובגן דרכים נרחבות רצופות כשעצים גדולים לצידם ופרחים מקשטים אותם מכל צד וצד. תענוג היה להיות בגן ולבוא לארמון.

עמד ובנה מבוא, לגן ולארמון ועשה בתוכו מעבר קטן, ד' טפחות על ד' טפחים, והיה כל מי שרצה להיכנס לגן ולטרקלין היה נדחק וזוחל ועובר את המעבר הצר ומגיע לגן ולטרקלין.


אוהבי המלך נדחקו ונכנסו , אחרים פנו הצידה ולא רצו להצטער. מאז ידע המלך מי הם אוהביו האמיתיים.


כך הסביר הממונה היא דרכו של הקב"ה, שהוא מלוא כל הארץ כבודו וסביביו מרחבים גדולים, גינות עדן והיכלי פאר , אבל ניגשים אליו דרך מעבר צר שהוא מעבר המבחן.

הקשיבו אותם האיסנטנסים לדבריו , ידעו שהוא מתכוון אליהם ויותר לא התאוננו.

ובאמת מה שאמר להם כלפי מעלה , טוב ונכון הוא גם כלפי המערה שכן אליהו שמו כשם אלוקים אלי – י-ה– הוא. מלכו – מלך העולם הוא. ודרכו דרכי ד'.




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972