היד הפשוטה
 


עם פרוץ מלחמת העולם השניה, כאשר עננים שחורים העיבו על שמי קהילות ישראל באירופה, נאספו ראשי העדה של קהילת מונקאץ כדי לקדם את פני הפורענות וממשמשת ובאה עליהם.
נמנו וגזרו על יום תענית ותפילה. הלכו לבתי המדרש העתיקים, הוציאו את ספרי התורה שמו אפר על ראשם וזעקו ליושב מרום, כי יגן עליהם מפני הרשע.
מספר זקנים שבדור התאספו בבית מדרשו של הצדיק, הסבא קדישא רבי צבי אלימלך, מייסד השושלת הצ'רנובלית. יום תמים עמדו שם על רגליהם בתפילה ובבכי ומיאנו לזוז ממקומם עד אשר יקבלו מאותו צדיק דברי עידוד, עצה והארה.
בלילה התגלה לפניהם בבית המדרש זקן אחד, שמראהו הזכיר להם את משמשו של הסבא קדישא.תחילה הביטו בו בפליאה רבה, אך לבסוף ניגשו אליו ושאלוהו שאלות שונות. הזקן לא שם לב לכל שאלותיהם, אלא נענה ושח להם על מעשה:



"מעשה ברבי האמצעי, ר' דוד, שחלה פתאם במחלה אנושה והרופאים התייאשו מחייו. כשהודיעו לסבא על כך, ציווה להוסיף יוד לשמו, למען ירגיש כי יהודי הוא ויבטח באלוקים, ואמר שייקרא שמו דויד מלא עם יוד. ואכן כך עשו ומצבו הוטב. ולפיכך כשחיבר ר' דוד את ספרו קרא לו בשם "צמח דויד, מלא, לרמוז כי עצה זו יפה היא גם לעתיד, לימים של צמח דויד, לימי עקבתא דמשיחא".
כיון שסיים הזקן את המעשה פנה ונעלם, כאילו לא היה. חסידים ואנשי מעשה ראו בכך התגלות של הסבא ומתן עצה מפיו, כי יוסיפו שם לשמותיהם, כתרופה נגד הפורענות.
למחרת היום התרחש בעיר דבר פלא אשר הסעיר את הרוחות. על כל קירות הבתים ולוחות הפרסום הופיעה פקודה חדשה, חתומה בידי ראש הגסטאפו, הגוזרת על כל היהודים להוסיף שם "ישראל" לשמם המקורי, שיצוין בתעודת הזהות באות אחת: יוד – "יודע".
הצבור הרחב הצטער על הגזירה, אולם אותם זקנים שידעו על המאורע עם משמשו הזקן של הסבא קדישא, התעודדו ברוחם. הלא זה בדיוק מה שיעץ להם הסבא קדישא, להוסיף יוד לשמם.הם ראו אפוא בזה כעין הקדמת רפואה למכה. וכן היה. למחרת הוסיפו לכל אחד את האות יוד לשמו, כגזירת הגסטאפו וכעצת הרבי, להבדיל אלף הבדלות.


עבר חודש ימים והגזירות תכפו והלכו. כל היהודים רוכזו ברחוב אחד, שהוקף חומה מסביב וסרדיוטים הופקדו עליו לשמרו. אותו רחוב נקרא בשם גטו. ובגטו של מונקאץ השתוללו הרעב והעוני. הבריות הרגישו עצמם עזובים וחדלי אונים. אז גזרו שוב על יום תענית ותפילה ואותם זקנים נאספו שוב בבית מדרשו של הסבא לבקש הימנו עידוד ועצה.
בלילה חזרה והופיעה דמותו של המשמש הזקן, אך הפעם היו פניו חורים, קומתו כפופה וכל חזותו מעוררת רחמים. ומיד שאלוהו: מה אומר הסבא קדישא ?
המשמש לא ענה להם דבר אלא רמז להם לצאת אחריו החוצה, שם הורה באצבעו כלפי שמים. נשאו עיניהם לשמים וראו מראה מוזר על פני תכלת הרקיע הכהה, יד פשוטה לכל אורך הרקיע. ליבם של האנשים התפעם למראה עיניהם, הם השתוקקו מאד לדעת את פשר המראה. עמדו והפצירו במשמש הזקן שיגלה להם את הרמז. אז נאנח המשמש ואמר:
"כידוע פשוטה היד עד חנוכה ורק מעטים זוכים לראותה.
יד זו מה טיבה ומה היא באה לרמז ? בראש וראשונה היא קוראת לתשובה, המחלחלת בעולם עד זאת חנוכה, ובזאת יכופר עוון יעקב".
ובאותה שעה גילה להם, שבשעה שציוה הסבא קדישא להוסיף לצמח דויד את היוד, הסתמך על מאמר חז'ל : "יהב ידיה ואוקמיה". ואמר, כשמוסיפים אות יוד ל"דוד" יוצא השם דו-יד, דהיינו שתי ידיים, מקרבת לשכינה ויד של עזרה ואחווה הדדית. ובשעת גזירות ופורענויות יש להשתמש ב"יד" הזאת כדי לרסן את האויב, כמו שנאמר אצל יעקב: "וידו אוחזת בעקב עשו"...ביד העזרה נאחזים בעקבו של עשו ואין מניחים לו לבצע את מזימותיו.יד זו היא בעצם מעין ידו של דוד , של משיח צדקנו. שעליו נאמר: "עושה צדקה ומשפט כל הימים, לעזור לכל נידח חלש וחלכה". וכיון שזכיתם לכך שנתגלתה לפניכם היד הזאת, הרי זה סימן מובהק שמלכות קרובה לבוא ונזכה לראות את היד הגדולה אשר הובטחה לנו עם ניסים ונפלאות, אמן כן יהי רצון...
משגמר המשמש את דבריו נעלם פתאם והאנשים הוסיפו לעמוד משתאים ומשתוממים נוכח המראה במופלא של היד הפשוטה.
מני אז התקשרו איש לרעהו בעבותות אהבה ורעות נאמנה, עזרו זה לזה ויד תמכה ביד, עד כי כל הקהילה נעשתה ליד גדולה אחת הפשוטה לעזור ולהיעזר.



 

:להלן רשימת הערות/הארות ותגובות לדף זה
 
 
אור עמר
14/04/2004

 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972