חגי ישראל / פסח / בצלצלי שירה - ג'

בצלצלי שירה - ג'
 

תיקונו של הז' והע' במערכת זמני החגים

ישנו דבר חריג ביום שביעי של פסח מצד אחד זהו יום השירה כחג, ומצד שני הוא החג היחידי שבו מדלגים על ההלל ולא אומרים הלל שלם ודבר זה נוצר מפני שגם שירתו טרם הושלמה ועתידה להגיע לשלמות בסוף האלף השביעי, בגאולה השלמה. כפי שרמוז באז ישיר, השיר "ביוד" בשירה העשירית שלעתיד לבוא, בשעה שעין בעין "יראו בשוב ה’ ציון" ועין דווקא מפני שעשר פעמים ז', היא ע', והז' מתחלפת בע' שכנתה בסדר האותיות של זע"ן שהוא הדרך לשלמות של הנון שערי בינה של ימות המשיח.
בודד וגלמוד עמד שביעי של פסח בין כל ימי החג. לכולם צרפו ביומם בן זוג במערכת הזמן בסדר אתב"ש של האותיות, א' של פסח עם תי"ו של תשעה באב שנקבע כיום מועד לעתיד לבוא, ב' של פסח עם שבועות, ג' של פסח עם ראש השנה, ד' של פסח עם קריאת התורה שהוא שמחת תורה, ה' של פסח עם צום כיפור, ו' של פסח עם פורים, ז' של פסח שהוא הז' בעשיריות והע' בסדר אתב"ש נשארה בודדת
בלי בן זוג עד שקמה ב'"ה מדינת ישראל בראשית צמיחת גאולתנו ביום ה' באייר, החל תמיד באותו היום של ז' של פסח והז' שלו בסדר אתב"ש התקשרה בנימים חזקים בע' של חג העצמאות מתוך תפלה ותקוה שנזכה ונראה עין בעין בשוב ה’ ציון. (ישעיה נב ח)


הנוה הנאה

זה א-לי ואנוהו, לפי הפשט, אבנה לו נוה, והכוונה לבית המקדש הנקרא נוה, נוה קדשך, לפי המדרש אנוה את שמו הנכבד בפני כל האומות שיאמרו אין כה' אלקינו, מה דודך מדוד היפה בנשים שכך אתם מומתים על קדושת שמו ? ואנשי הלכה אומרים: ואנוהו- אתנאה לפניו במצוות, טלית נאה. סוכה נאה, לולב נאה ויש אומרים ואנוהו "אני והוא" הוי דומה לו, כענין שנאמר "והלכת בדרכיו- מה הוא רחום אף אתה היה רחום". ואנשי סוד רואים בואנוהו את סוד האיחוד שבין "אני והוא" הקב"ה וישראל, המאוחדים בגלות ובגאולה.
בצער ובשמחה, וקושרים את הפסוק "ואני בתוך הגולה" עם הפסוק "והוא אסור באזקים", עמו אנכי בצרה ועמו אנכי בישועה. אני והו הושיעה נא, ומוסיפים ודורשים "ואנוהו" כנוה כפול, שתי דירות, אעשה לו דירה בקרבי ואעשה דירתי בקרבו ושניהם בנוה אחד נהדר ונאה, נוה קדשך.


סוד שלשת הימים
הוסיף המקובל וגילה לנו את הסוד של שלשת ימי הגבלה.
לקבלת התורה התכוננו בני ישראל שלשה ימים, כפי שכתוב "היו נכונים לשלשת ימים" (שמות יט, טו), וכך גם היה לפני כניסתם לארץ, כפי שנאמר ביהושע, א, ט "הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ", לרשת דווקא, היות ששניהם, התורה והארץ, נקראים בשם מורשה, תורה ככתוב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב והארץ כמו שכתוב ונתתי לכם אותה מורשה.
ושלשת ימי הכנה למה ? יש מי שאומר כנגד שלשת האבות ויש מי שאומר כנגד הברכה המשולשת שבסוד השילוש שבו מקדשים המלאכים את הקב"ה קדוש ! קדוש ! קדוש ! ה’ צבאות ! והמקובל שבתוכנו אמר שסוד שלשת הימים הוא לאמת את דברי משה לפרעה "דרך שלשת ימים נלך" קיימו מה שאמר ולמה שהתכוון.

כוחו של הנוער
גדול כוחו של הנוער במעשה הגאולה אמר המקובל, יוסף שנקרא בשם "הנער" כפי שנאמר "והוא נער את בני בלהה...ושם אתנו נער עברי", הנער הזה גרם לגלות מצרים והביא את כל בית ישראל, את יעקב ובניו למצרים והנער הזה הבטיח מידה כנגד מידה, להביאם בחזרה ממצרים לארץ ישראל ומשום כך נקרא משה הגואל בעצמו בשם נער "והנה נער בוכה" ויהושע המכניס לארץ, נקרא אף הוא בשם נער "ומשרתו יהושע... נער" וכשפרעה שואל את משה מי ומי ההולכים, עונה לו משה, "בנערינו ובזקנינו נלך". הנערים בראש והזקנים אחריהם וככה זה גם היה בכל עתות הגאולה וגם בדורנו, הילדים הקדימו לעלות והם הביאו אחריהם את הזקנים.
סוד זה רמוז גם במעשה קריעת ים סוף, בשעה שפרעה עם רכבו ופרשיו נכנסו אל תוך הים נלחמו עם בני ישראל וכמעט שיכלו להם, אלא שהקב"ה השקיף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים וינער ה’ את מצרים בתוך הים - בזכותם ובכחם של נערי ישראל שמסרו נפשם לגאולת ישראל וקפצו כנחשונים לתוך הים.
ודרכי הגאולה של נערי ישראל בדורנו היה בגניבת גבול, הברחות והעפלות דומות אף הן לדרכי הגולה, "בסאסאה בשלחה" סאה נגד סאה, מידה כנגד מידה. כיצר הובא הנער יוסף לגולת מצרים ? מספר יוסף הנער העברי בעצמו, "כי גנב גנבתי מארץ העברים" בגנבה הוצא מן הארץ ובמעשה גנבה והברחה עולה בחזרה לארץ – "בסאסאה בשלחה."
רעיון זה, רגיל היה הממונה לומר, רמוז בנוהג של גניבת האפיקומן הנפדה מהילדים בסוף סעודת ליל הסדר שהוא ליל הגאולה לרמוז להם לעלות לארץ בכל הדרכים שהן ואפילו בגניבת גבול והברחות ואת האפיקומן הגנוב היו רגילים יורדי הים לקחת אתם כסגולה טובה בנדודי דרך וימים.






חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972