חגי ישראל / פסח / הסדר והבנים

הסדר והבנים
 


ליל הסדר בפסח יעדו – הבנים. כל ההגדה של פסח היא תשובה לשאלות הבנים. רעיון זה מבוסס על הפסוק: "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת, ואמרת אליו: בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים" , "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר:בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
ובעל ההגדה מדגיש: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", חלק מהתקנות בליל הסדר מכוונות את הבנים, כגון: ההלכה שממהרין בתחילת הסדר בשביל הילדים שלא ישנו.
השינויים הנהוגים בליל הסדר הבאים לעורר את תשומת ליבו של הילד לשאול את שאלותיו.
אפשר ומנהג הילדים "לגנוב" את האפיקומן אף הוא מקורו בסיבה שהילדים יהיו ערים עד לסיומו של הסדר.
ויש להבין מדוע הוקדש ליל הסדר וספור יציאת מצרים לבנים דוקא ?
אמנם חייב אדם לחנך את בנו במצוה זו אולם חובה זו של חינוך הבן חלה כלפי כל המצוות, ובכל החגים במידה שוה. ובמה השתנה ליל סדר זה שמוקדש כולו לחינוך הילד ?
התשובה לכך היא, כי ספור יציאת מצרים לילד בליל הסדר הוא איננו מפני חובת החינוך למצווה, אלא דבר זה עצמו הוא תוכנה של המצוה.
יש להבין את מקורה של מצוה זו.
יציאת מצרים היא בסיס האמונה היהודית, "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". אך מדוע תתבסס אמונתנו על אלקים המוציא את ישראל ממצרים, ולא על אלקים בורא העולם ? כפי ששואל הכוזרי.
והתשובה היא: בריאת העולם לא ראה אדם בעיניו, ואילו את יציאת מצרים ראה עם שלם, גלוי לכל העמים. כפי שהתורה מתארת: "כי שאל נא לימים ראשונים הנהיה כדבר הגדול הזה, הניסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה, וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים, ככל אשר עשה ה' אלקיכם, במצרים לעיניך" והמסקנה בהמשך הכתוב: "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו". (דברים ד' ל'ט)
אמונת ישראל נוסדה ומבוססת על ראיה מוחשית של העם כולו, בגילוי האלקי הניסי, האדיר, והנפלא.
על תופעה היסטורית חד פעמית, אשר פרצה מן התחום העל – יקומי, אל עולמנו, למען יסוד מוצק ונצחי, לאמונת אלקים בעולם הזה.
וכאן תשאל השאלה: ניחא דור יוצאי מצרים, אשר ראו בעיניהם ניסים ונפלאות אלה, בהם ודאי נטעה האמונה האלקית.
אולם כיצד ישמשו מופתי יציאה זו, כיסוד אמונה לדורות הבאים, אשר לא ראו בעיניהם כל זאת ?
כאן בא יסוד החינוך והמסורת, כחלק אורגני של משמעות ומטרת יציאת מצרים. באמצעות המסורת מאבות לבנים, עוברת התחושה הלאומית של שעת היציאה לדורות הבאים.
ובגלל אמונם המוחלט של בנים בסיפורם של אבות, נחשב הדבר כאילו ראו זאת הבנים בעיניהם ממש.
נמצא אפוא כי תכנה ומשמעותה של מצוות ספור יציאת מצרים, היא דוקא בהגדתו לבנים.
בהנחלת יסוד אמונת ישראל בלב הדור הבא, על פי המסורת המופלאה הנמשכת בע'פ, מדור יוצאי מצרים ועד היום.
ליל הסדר נועד להנחלת יסוד אמונת ישראל בלב הדור הבא. כל בני המשפחה אבות ובנים יחדיו, מתאספים באוירה חמה ולבבית. האב עורך הסדר, בבואו בליל זה, לישב בראש השולחן, ולערוך את הסדר, עומדת לנגד עיניו דמויות אבותיו, עת היסבו בסדר הפסח. נזכר הוא במנהגי אבותיו בליל זה, ודבק הוא ביתר שאת במסורת אבות. ומאבותיו הגשמיים, שב ומתקשר באבות האומה בכללה, בכל הדורות הקודמים לו, וחש את שייכותו לנצח ישראל.
והבן, בשעה זו של חוויה משפחתית נעימה, לבו פתוח ורחב, ומוכשר הוא אז, לקלוט ולקבל, את כל השפע הרוחני של אמונת האבות ומסורתם.
א'כ חובתו של האב, עורך הסדר היא לא רק לקרוא את הכתוב בנוסח ההגדה לא רק לערוך את הטקס המקובל, אלא להסביר לילד את הכתוב, ולהוסיף נופך ולהנחיל בלבו הרך של הילד את יסוד אמונת ישראל. וכך מצינו אצל גדולי התנאים, שלא הסתפקו בנוסח הכתוב, אלא ישבו וסיפרו ביציאת מצרים עד עלות השחר. זה שאנו אומרים בהגדה: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".











חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972