הר ציון / ספורי הר ציון / למקורו של הצחוק

למקורו של הצחוק
 


זקני ההר קבלו את צחוקם של אחרים כדבר מובן הקשור להר ציון מקדמת דנא ואשר היווה חלק טבעי מהמסגרת של ההר, יש שספרו שכל פעם שהם נזכרו בימיו הראשונים של ההר ובמה שהתהווה בו, נזכרו הם בצחוק. בראשונה הֻפנה הצחוק לדוד המלך בעצמו.
דוד המלך רצה, כידוע, לבנות את בית ה' ויום יום התכונן להתחיל בבנין ממש. הוא היה אוסף זהב, כסף ונחושת עורות אילים מאדמים ותחשים, ודברי ארגמן ותכלת, אבני גזית ועצי ארזים להיות מוכן ליום הגדול. כל יום ויום ירד מהר ציון סבב את הר המוריה ובדק כל פינה ופינה כדי להכין את כל הנחוץ למקדש. חזר לארמונו שבהר ציון, כשעיניו יקדו מגעגועים וכיסופי נפש למקדש ה'. באותו הזמן באו ליצני הדור עמדו ליד חלונותיו ושאלו אותו:
דוד ! מתי ייבנה בית המקדש ? אימתי בית ה' נלך ? ודוד אמר בלבו:
אע"פ שמתכוונים להכעיסני, שמח אני בלבי, ועוד ענה לעומתם, "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". הוא תלה את כינורו מול חלונותיו (ראה ירושלמי ברכות) ניגן בעצמו כנגדם, שר וזימר: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך !"
הד צחוקם של הליצנים הדהד במרחבו של הר ציון, והתערב בשירתם של העולים אשר שרו וזמרו: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". שתי מנגינות לשירה זו, מנגינת השואלים אימתי בית ה' נלך בלשון שאלה, ומנגינתו של דוד המלך בלשון תשובה: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך ".









 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972