מנהגי קידוש לבנה מבטאים את תשוקת הגאולה והצפיה לבן דוד כפי שמופיע בתפילת היום ויתקיים בנו מקרא שכתוב "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אמן" ומכאן גם הקריאה "דוד מלך ישראל חי וקיים" והפיוט: "מצפי ישעך לשוב אל אדמת הקודש, מיום ליום ומחודש לחודש". ומכאן גם הנוהג לומר אחד לשני "שלום עליכם" כרמז לשיבה לארץ. ובעת קידוש הלבנה נוהגים לערוך ריקוד של שמחה כמו שרקדו ההרים בעת יציאת מצרים "ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן" (תהילים קיד, ד).
ארבעה שמות ללבנה – חודש, ירח, לבנה, סהר, וארבעת השמות הללו מסמלים את ארבעת המחנות של שבטי ישראל שבסדר חנייתן, שלושה שבטים בכל מחנה, אשר חנו לפי מסילות הלבנה בפמליית השמים. דורשי רשומות מייחסים לארבעת השמות של הלבנה סמלים המתייחסים לעם ישראל תורתו וארצו שאיתו הן מזדהות.
השם חודש, מסמל את אופי ההתחדשות של הלבנה ושל ישראל בירידות
ועליות, התחדשות חיונית של נעורים וכוח המאפיינת את שניהם.
השם לבנה מסמל את הטוהר של הלבנה שקיבלה עליה ברצון את גזירת
ההתמעטות ולא התאוננה בדומה ליעקב שהתמעט אף הוא, ויצא בודד וגלמוד מבית אביו. השם לבנה - מסמל כמו כן את הנטייה לתיקון שגיאות ולהלבין חטאים בדומה לנאמר "אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו".
השם לבנה רומז על האור החיוור שאינו שלה אלא של אחרים, אור השמש המשתקף על ידה וכך גם עם ישראל, אור לו, אבל האור אינו שלו, הוא של אחרים, הוא אורו של אלוקים והתורה.
השם ירח אותיותיו בשנוי - ריח, שהטל היורד בלילה על העולם מחיה נפשות בריח גן עדן שהלבנה לקחה איתה בשעה שיצאה עם אדם מגן העדן, והיא מפזרת אותו בעולם בכל לילה ולילה לחדש את פני העולם ולהביאו בחזרה על ידי יעקב, יהושע, ובן דוד למצב של גן עדן, כפי שהיה בבראשית, אחרית כראשית.
סהר - הלבנה נקראת גם בשם סהר, היות שצורת העגול והסהר רומזת על לימוד התורה והסנהדרין שעליהם קראו את הפסוק "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג" (שה"ש ז,ג).
האגדה מזהה במידה מסויימת את האירועים שבלבנה לאירועי ישראל וחיי הלבנה לחיי ישראל - כשהיא מאירה, טוב לישראל. ובזמן שהלבנה לוקה - סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה (סוכה כט).
הכוכבים הולכים ביחד עם הלבנה – "ירח וכוכבים אשר כוננתה" (תהילים ח,ד) יש אומרים שהם הניצוצות שנפלו מן הלבנה בשעה שנתמעטה והם נמשכים אליה ויש אומרים שהם אורות שהקב"ה העניק לה כדי לפייסה על שמיעט אותה. "הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה להיות שולטת בלילה, גוזר אני עליה שבשעה שהיא יוצאת, יהיו הכוכבים יוצאים עמה" (ב"ר ו.ו.). הכוכבים אף הם מסמלים את ישראל שהקב"ה הבטיח וברך "והרביתי את זרעך ככוכבי השמים", ככוכבי השמים, שלמטה על פני התבל נראים קטנים ולמעלה גדולים וחשובים ואורם גדול אע"פ שנראים כקטנים ולעתיד לבוא יהיו זוהרים ככוכבים לעולם ועד.
משיח ישראל נקרא אף הוא בשם כוכב, כפי שניבא עליו בלעם "דרך כוכב מיעקב". דורשי רשומות אומרים שהשם כוכב - רומז באותיותיו על האמונה בה' שמספרו י.ה.ו.ה. - כ"ו שברא את העולם בכ"ב אותיות כו=כב ובמספרו הכולל של כוכב שהוא מח ורומז על מ"ח הקניינים שרכשו בני ישראל להבנת התורה, לקבל אותה ולשננה לבניהם כל השנה.
|