חודשי השנה / הקדמה לחודשי השנה / הלבנה כסמל ההתחדשות, ויעודו של עם ישראל במערכת הזמנים

הלבנה כסמל ההתחדשות, ויעודו של עם ישראל במערכת הזמנים
 


השבתות נקבעות ומתקדשות לפי אור בראשית שלמעלה מהטבע והוא אורו של בראשית שגנזו הקב"ה . אבל החודשים החגים המועדים והימים המיוחדים נקבעים ומתקדשים למטה, על ידי בי"ד של מטה. קביעת המועדים וקידושם קשורים במערכת הזמנים של המאור הקטן - של הלבנה, המסמל את ישראל כפי שנאמר, "עשה ירח למועדים" (תהילים ק"ד, י"ט).
מיוחדים הם פני צבא השמים המלאים סודות ורזים המשתנים ומתחדשים בכל רגע, חדשים לבקרים וללילות.
השמים מספרים כבוד אל והגופים הנראים מרחוק בשמים מעוררים סקרנות והתיחסות מיוחדת ואף הערצה. עובדי האלילים ראו בהם אלים חשובים הקובעים את החיים שעל פני האדמה ועבדו להם כפי שהדבר בולט בשם "עכו"ם" עובדי כוכבים ומזלות.
תורת ישראל לעומתם לחמה נגד 3 מאפיינים :
א. עכו"ם והאלילות שהתקשרה עם צבאות השמים, השמש הירח הכוכבים והמזלות.
ב. פולחן השמש ופולחן הירח והכוכבים,
ג. האמונה בכוחם של המזלות.
ומשום כך לא תופסים כוחות השמים מקום חשוב במחשבת ישראל למרות חשיבותם הרבה והם גם לא משמשים כסמלים מיוחדים. יוצא מן הכלל הזה הוא הירח שקיבל משמעות סמלית מיוחדת למרות הסכנה האלילית שבו.
הלבנה המאירה בלילה באור עולה ויורד שחור ולבן רומז על תמימות וניקיון, דומה בגורלה ובייעודה לעם ישראל. ומשמשת סמל לעם ישראל, הקשור ללבנה במצוות רבות, מנהגים ושירים, היא אף נקבעה כסמל לבירתו הנקראת בשם "לבנון", שם המסמל את הקריאה להלבנת עוונות ולתשובה, ובה משמשת הלבנה כשעון עולמי המכוון את זמנו לקראת אילת השחר לאור הגאולה והשיבה.
הלוח העברי מבוסס בעיקרו על הלבנה, הנקראת בשם "המאור הקטן". אשר על כן היום העברי מתחיל בערב, וכן השבת והחגים המתחילים בערב.
אומות העולם, אומרים חז"ל מונים לפי השמש כמו עשו הבכור, ואילו יעקב הקטן מונה לפי הלבנה, המסמלת בי"ב חודשיה וי"ב מזלותיה את י"ב שבטי ישראל הקשורים אליה, כשלכל חודש שם משלו, מזל משלו, ושבט משלו.
השמש – עם זריחתה תרוץ כגבור ברחבי העולם ושוקעת היא בערב בים העולם, כדי להיטהר מלכלוכי המסע היומי. והיא עולה מחדש כמו שהיא בכל יום בלא להתחדש בסיבובה , הולכת היא במעגל הקבוע לה ואין התייחסות אליה.
הלבנה שונה היא - יש לה חיים שלמים, הדומים לחיי ישראל שהיא מסמלת. מצוות רבות לה, מנהגים והווי מיוחד, החודרים לכל פינות החיים. היא מוזכרת רבות במקרא, בשירה, בלימוד ובתפילות.
דפים שלמים יש לה בהווי היהודי, בשולחן ערוך, בסידור, בשירים ובמנגינות.
בשעה שלשמש גיבורת השמים והשליטה המתנשאת אין הבלטה מיוחדת בהווי היהודי, ויש לה רק ברכה אחת, במחזוריות של כ"ח שנים, ובהלכות קריאת שמע.
מצוות סידור החודשים נחשבת כמצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל והיא ניתנה לישראל עוד היותם במצרים, והיא נקראת בשם מצוות קידוש החודש (היא נמסרה בעיקרה לבית הדין הגדול בירושלים).



"ר' לוי פתח, והייתם לי קדושים ... ואבדיל אתכם מן העמים. בכל מעשיהם ישראל משונין מן אומות העולם, בחרישתן ...ובזריעתן ובקצירתן ... במנינן ובחשבונן שאומות העולם מונין לחמה וישראל ללבנה". (פסיקתא דר"כ פה, מז).

בקביעת לוח הלבנה, בשונה מלוחות העולם, נקבע שעם ישראל שונה מכל אומות העולם כ"עם לבדד ישכון", מובדל ומופרש, וייתכן שגם בקביעת לוח הלבנה הוצב תריס נגד אלילות מצרים וכנען שהתבססו על לוח השמש, הוא הבעל אליל-האלילים שלהם. (ראה צרור המור בפרשת בא).
בלוח הלבנה מודגש רעיון ההתחדשות, שהוא רעיון יסוד במחשבת ישראל ובדרכו החינוכית.
ערך החודש בחידושו ! כפי הרמוז בפסוק "עולת חודש בחדשו" (במדבר כ"ח, יד)
וחודש פירושו, הלבנה החדשה, מתחדשת היא, לאחר שנעלמה כמעט והחדוש הזה מיועד לישראל "החודש הזה לכם". מיועד לכם, ונקבע למענכם, כאות ורמז להתחדשותכם התמידית .
חז"ל מבליטים מאוד את ההקבלה הסמלית שבין ישראל והירח, והקשר שביניהם. אע"פ שהמקרא כמעט מתעלם ממנו. זאת אולי עקב ההתנגדות לפולחן הירח שהיה מקובל בעולם בתקופת המקרא. ובמיוחד אצל עובדי הכוכבים שהבליטו מאוד את הסגידה לירח, ואף העלו קורבנות לירח.
ומשום כך מדגישים חז"ל בכל ברכות הלבנה את האמונה שאלוקים ברא את הירח.
"אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם. יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו את החודש הזה" – הדגשה מיוחדת שהכל מה'.
"ירח וכוכבים אשר כוננתה" (תהילים ח,ד) צבא השמים אשר משתחווים לך, כולם בלי יוצא מן הכלל.
על הפסוק "החודש הזה לכם", אומר ר' יהושע בן לוי:
"למה הדבר דומה, למלך שהיה לו אורלוגין, כיוון שעמד בנו על פרקו אמר לו: בני, עד עכשיו אורלוגין זה היה בידי, מעכשיו הוא מסור לך. כך הקב"ה היה מקדש חודשים ומעבר שנים, כיוון שעמדו ישראל, אמר להם: עד עכשיו חשבונם של חודשים ושל שנים בידי, מכאן ואילך הרי הם מסורים לכם."
והשעון מה הוא ? שעון העולם אומרים אנשי סוד היא הלבנה כפי שנאמר "עשה
ירח למועדים" והיא שנבראה בירושלים, ומסתובבת מסביב לירושלים כשהאורלוגין בתוכה, קובעת את מערכת הזמנים.
ומה ללבנה לשעון לישראל ולירושלים ?
מפני שבכל העולם הזמן מרכיב חשוב ויסודי יש בו - "שען". הוא מורכב ממספר כוחות יסודיים.
שנה - זמן,
עולם - מקום,
נפש – חיות.
נוטריקון שען.
שעון הדופק ומודד את נשימות העולם, קיומו וזמנו.
ושעון העולם עומד בירושלים שהיא מקור החיות,
הוא השעון המסתובב על ידי בני ישראל, שהזמן נמסר בידם במטרה לתקן ולחדש את העולם הטוב.
לוח השנה מתבסס בדרך כלל על שני המאורות השמש והירח, השמש מדגישה את ארבעת התקופות והשנה, ואילו הלבנה מבליטה את החודש ואת ארבעת השבועות.
הלוח היהודי משלב את לוח השמש במערכת הזמנים כדי להתאים את החגים עם התקופות. אך היסוד העיקרי בו נשאר תמיד הלבנה "עשה ירח למועדים" ולפיה מונים את מערכת הזמנים והעיתים.


עשו הגדול אומרים חז"ל, מונה לפי המאור הגדול - השמש, וישראל הקטן מונה לפי המאור הקטן - הלבנה. וכך אמרו חז"ל על הפסוק "החודש הזה לכם" שהקב"ה הראה למשה באצבע על הלבנה בחידושה "ולימד לו מולד הלבנה" (תנחומא בא, ו) ואמר לו: "כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש ותקדש את החודש" (מכילתא שמות ה) וכל החגים והמועדים הולכים לפי הירח. והיום אף הוא מתחיל בלילה ולא בבוקר כפי שנאמר "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
מצות קביעת הלוח, קידוש החודשים, ועיבור השנים, וקביעת החגים המאחדים את כל בית ישראל מתבססת בעיקר על הלבנה, מפני שהלבנה מסמלת את ישראל "שאתם אור כדוגמתה" (שמות-רבה טו').
רבן שמעון בן גמליאל אומר כמו שראשי חודשים מתקדשים ומתחדשים בעולם הזה, כך ישראל מתקדשים ומתחדשים לעתיד לבוא (פרקי דר"א נא), וכל הליכותיה של הלבנה מסמלים את ישראל וקשורים אליה:
שניהם ענווים הם ונקראים בשם "הקטן",
שניהם יודעים לחיות ולהאיר באפילה,
שניהם בבחינת גדולים הם, שנתמעטו ועתידים להתחדש ולגדול מחדש,
כל תהליכי החיים שלהם הם מאבקים בין אור לחושך, עם עליות וירידות, עננים ועבים,
לשניהם הבטיח הקב"ה התחדשות נפלאה לעתיד לבוא, בסיום מסע המאבקים בסוף אחרית הימים. בלוח הזמנים.
מפורסמת אגדת חז"ל על הלבנה שנתמעטה, בימינו אנו רואים שני מאורות גדולים מתבלטים בגדלם ובסדר הליכותיהם בין מיליוני הכוכבים שישנם בעולם, המאור הגדול השמש שולט ביום - באור גדול, והמאור הקטן הלבנה בלילה באור חיוור וקטן. כך המצב היום, אך האגדה אומרת שלא תמיד היה כך, ושלא תמיד יהיה כך, חז"ל מספרים ששני המאורות הגדולים נולדו שווים בגודלם, ובאורם. – הלבנה, נתמעטה בגלל ששאלה שלא כהוגן כלפי מרום. יש אומרים ששאלה, "האם אפשר לשני מלכים דומים לשלוט ביחד וישתמשו בכתר אחד" ? אמר לה הקב"ה לכי ומעטי את עצמך, אמרה לפניו רבש"ע הואיל
ואמרתי לפניך דבר הגון אמעט את עצמי? אמר לה לכי ומשלי ביום ובלילה (חולין ס)
ויש אומרים ששאלה:
"אם שנינו שווים בכל, כיצד ידעו להבחין בינינו ?,
האם לא היה יותר טוב לולא דמה אורה של השמש לאורי" ?,
ואמרו לה טענתך צודקת, ועל כן לכי ומעטי את עצמך וידעו להבחין ביניכם.
ישנה אגדה נוספת המספרת שהקב"ה הצטער על שהקטין את הלבנה וציווה להביא בכל ראש חודש קורבן חטאת בשמו, ככפרה על העוול שעשה ללבנה בהמעטת אורה, שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח (חולין ס) ואף פייס אותה בדברים רבים, מסר לה את היום והלילה, מסר לה את מערכת העתים של השינויים, עליות וירידות, כיסוי והעלמה ואף כוח להתחדשות תמידית, מה שאין לשמש. ואף הבטיח להגדיל את אורה בבוא יום ההתחדשות כאור שבעת הימים, ואף מסרה לישראל "למנות בה ימים ושנים" וקבעה "ליקרו צדיקי בשמיך יעקב הקטן, שמואל הקטן, דוד הקטן" (חולין ס).
הסברים שונים לסיפור זה, וכמעט כולם קושרים את מיעוט הירח עם מיעוט אורו של עם ישראל בעולם, כשהמעטת אור הירח מסמלת את המעטת אור ישראל, חורבן המקדש, גלות ישראל והשכינה, וסבל ישראל בעולם.
כל חכמי ישראל יחד עם משה רבנו, צועקים כלפי מעלה – "למה הרעותה לעם הזה ?" צידוק הדין עם תביעה כלפי מעלה, כך היה במחנות העבודה של מצרים, ועוד יותר במחנות ההשמדה של דורנו, התפללו, צעקו והטיחו כלפי שמיא. כפי שבא לידי ביטוי בתפילות יום כיפור קטן וערב ראש חודש, שכולן קשורות לגאולת ישראל וחזון אחרית הימים.
קיימת גישה דרשנית המסבירה את נימת ההטחה כלפי הקב'ה בקורבן השעיר, בהלכה שאין אומרים צידוק הדין בר"ח, וממילא מודגשת יותר הההטחה מאשר ההצדקה (ראה רמ"א בהג"ה בסימן תכ).
הדמיון הזה של הזהות בין ישראל והלבנה, חדר לסיפורים ומנהגים רבים, ואף הפך את הלבנה לשעון עולמי ל"אורלוגין" המסתובב ודופק לפי נשימותיו של עם ישראל, וכל העולם קשור עמו בכיוון ההתחדשות התמידית, לחדש ימינו כקדם, כמו "ביום הראשון" שבו גנוז כל הטוב שבעולם. עם ישראל מונה את חשבונות החיים, שלו ושל העולם כולו, התולדות וההתפתחויות, לקול דפיקותיה של הלבנה שהן באגדה הכללית דפיקותיה של ההוויה כולה, ושל ישראל העם הנבחר המזדהה אתה בכל מסילות החיים. אנשי ח"ן מספרים אגדה על הברית שכרת יעקב אבינו עם הלבנה, באותו לילה שברח מעשו אחיו אשר רצה להרגו, והוא בדרך ללבן. ובדרך, בטרם עת, לפתע שקעה החמה ונתגלתה לו הלבנה עם י"ב חודשיה, י"ב מזלותיה, וי"ב בניו לעתיד לבוא. יש להבין שאגדת אנשי הח"ן מתבססת על אותיות ומספרים ודפוסי לשון ו"קודים" שונים שמן הדין היה להביאם ולהסבירם אלא שקצר המצע מלהשתרע.
מסעות הלבנה וי"ב החודשים מסמלים את מסעות יעקב אבינו וי"ב השבטים ואת י"ב האבנים, אבן לכל שבט שיעקב אבינו קבע. לפי אגדה מסויימת קבע יעקב אבינו את האבנים בחזון ליל הסולם, במערכת מסודרת של ארבעה צדדים, שלושה בכל צד בהתאמה למפת הלבנה וכוכביה, י"ב חודשי השנה מסודרים אף הם בארבע תקופות כששלושה חודשים בכל תקופה, ומכאן האגדה שדמות דיוקנו של יעקב חקוק בלבנה, אגדה הרמוזה בתפילה של קידוש הלבנה "ברוך י-וצרך ברוך ע-ושך ברוך ק-ונך ברוך ב-וראך" שהנוטריקון שלהם יעקב.
הלבנה היא מלכת הלילה המסמלת את מאבקיו של יעקב בשונאי ישראל, מאבקים הנמשכים כל השנים באפילת הלילה, לאורה של הלבנה עד עלות השחר. כ'כ משמשת הלבנה מלכת הלילה, כסמל למלכות בית דוד הנצחית "כירח יכון עולם", הנאבקת על קיומה, במאבקים אין סופיים הנמשכים תוך כדי עליות וירידות.
סמל הלבנה כמלכות בית דוד, בולט בסיפור על לידת פרץ וזרח בני יהודה, זרח - שזרח שמו, על שם החמה. ופרץ - שהוא הראש לבית דוד, כך הלבנה הפורצת לה דרך, כשפעם חסרה ופעם מתמלאת, דומה היא למלכות בית דוד, הפורצת לה דרך. חז"ל מספרים, שעוד במצרים הודיע הקב"ה לישראל על מלכות בית דוד שלא תעמוד אלא כ"ט דורות כימי החודש, והם עשר הדורות מפרץ עד דוד, וי"ט דורות מדוד ועד צדקיה. ואחרים אומרים שהודיע להם הקב'ה על שלושים דורות כמספר ימי חודש מלא, כפי שזה רמוז בפסוק "החודש הזה לכם"- לכם לאור ולמלכות "לכם" אותיות מלך הן, ושניהם עולים ומאירים שלושים דרגות, הלבנה עולה ומאירה 15 יום עד שמגיעה לשיאה, וכך מלכות ישראל עולה ומאירה 15 דורות מאברהם עד שלמה, ואחרי כן שניהם מתחילים לרדת 15 דרגות לדרגת ההעלם - הלבנה ב-15 ימי ירידה עד שדעכה ונעלמה בימי צדקיהו שאת עיניו עיוור מלך בבל, ואתו שקע אורו של בית דוד, וחרב בית המקדש ממנו יצא האור לעולם, והכל דעך ושקע באפלה, וכמו הלבנה שאורה דועך ומתחדש בכל עת, כך גם תתחדש מלכות דוד החי וקיים כפי שאנו מכריזים במעמד קידוש הלבנה עם הבטחה "ורב שלום עד בלי ירח".
ישנה מסורת שי"ט מלכים, מלכו והאירו בבית דוד החל מדוד עד צדקיהו, ועליהם נאמר "ויט שמים" אנשי סוד ראו בנפילת ירושלים העתיקה בי"ט באייר רמז לי"ט המלכים מבית דוד, מלך בן מלך שמלכו בירושלים מדוד עד צדקיהו.
בקדוש הלבנה נוהגים אנו לצאת לקראת הלבנה ולקבלה, יציאה זו מסמלת את היציאה לקבלת פני אלוקים שברא את הלבנה כמאור לעולם, ש"עשה ירח למועדים".
ויש אומרים שמתכוונים לצאת ולקבל את פני בן דוד שיופיע כמו הלבנה המתחדשת והמברך עומד כמקבל פני מלך ומכריז וקורא "דוד מלך ישראל חי וקיים".
מסורת עממית קושרת גם את יהושע כובש הארץ עם הלבנה. על יסוד דברי הזקנים שפני יהושע היו כפני הלבנה, נפוצה אגדה שדמותו של יהושע אף היא חקוקה בלבנה (ראה אגדות גינזבורג חלק ו), המסמלת את ישראל וארצו.
יעקב וי"ב בניו - שכולם אבני גזית ואבני יקרות של בנין העולם המיועד- נמשלו ללבנה וכרתו ברית עם הלבנה להליכה היסטורית משותפת לגאולת העולם וישראל, מאפילת הלילה.
נפלאים ונהדרים הם הסיפורים על הקשר שבין יעקב ללבנה, על כתר הפז שהניחה הלבנה (שמספרה פ"ז) בליל הבריחה על ראשו של יעקב, ושנועדה לעודד את יעקב הירא מפחד הלילות, על המייתם של מלאכי המרכבה, אופנים ושרפים השואלים בנדבה, "אל נא יהי עולם בלי ירח" ! (ראה פיוטים שלפני תקיעת שופר). כשהכוונה לבן דוד מלך ישראל. הקשר הסמלי שבין ישראל והלבנה בולט בתחומים רבים, מנהגים רבים, אמרות ורמזים של נגלה ונסתר, אותיות ומספרים - המשמשים רמזים לרעיונות גלויים ונסתרים, חובות ומשימות שההוויה הטילה על שניהם ביחד, בריתוק ההווה לתוך העבר העתיק וגילויה של מלכות שמים באיחודם של שלושת השלבים: "ה' מֶלֶך, ה' מָלָך, ה' ימלוך לעולם ועד" - כדי להבין היטב את המשמעויות העמוקות של רעיון חידוש העולם על ידי העם המחדש "בצורת הלבנה", יש צורך להבין את שפתם של אנשי הסוד סימניהם ושמותיהם.
היחס ללבנה קיים בזמנים שונים כשהקשר בין ישראל והלבנה בולט במיוחד בכל ההווי היהודי: היחס אליה מרובה, בסימניה, שמותיה, והתפילות הקשורות איתה.
ארבעה זמנים מוקדשים לה באופן קבוע בכל חודש: בשבת מברכים, בראש חודש, בקדוש לבנה, וביום שהיא במילואה, בט"ו לחודש שהוא נחשב ליום חגיגי. ללבנה יש שבתות מיוחדות כמו שבת החודש, ושבת מחר חודש, והיא גם בולטת בזמנים שבהם האדם נמצא בשעה מוצלחת: ימי חתונה, ימי חידוש בית, יציאה לדרך וכו' ... עובדה היא שאדם מישראל נזכר בלבנה ומתייחס אליה בעשרות הזדמנויות בשנה לעומת השמש שרק פעם אחת בכ"ח שנים בעת פתיחת המחזור ועליה תוקנה ברכה.








חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972