חגי ישראל / סוכות / בטנא של הקהל

בטנא של הקהל
באחת השנים בעת מסיבת ה"הקהל" בירושלים העתיקה ישבו רבני ישראל בסוכתו של הגאון רבי שלמה דוד זצ"ל רבה של העיר העתיקה ושוחחו על עניני דיומא תוך כדי שיחה פתח הרב הגאון וסיפר להם מעשה בטנא של הקהל:
 


בזמן שבית המקדש היה קיים היו איכרים בישראל, בעלי שדות , ונחלות, מביאים את ביכורי אדמתם בית ה'. והיו מביאים מבחר פירות האילן כל חלב וכל דשן מן הגפן והזית, התמר והתאנה והרמון.
בשמחה רבה היו המביאים מביאים את ביכוריהם, בכבוד ופאר גדול , בניגון בשירה, ובזמרה.
עשירים היו מביאים את הביכורים בקלתות (סלים) של כסף ושל זהב והעניים בקלתות של נצרים, שקלעום בעצמם אך עשו זאת באומנות .
אלו ואלו השתדלו להדר את המצוה. בכל מיני הדורים, לקיים "זה אלי ואנוהו" והיו אורזים פירות הביכורים בעלים לחים וטריים וכורכים אותם בכל מיני פרחים ושושנים , הדסים ובשמים הנותנים ריח למרחקים.
המביא את הביכורים היה נושא את סלו על כתפו, ואפילו המלך היה נוטל את הסל על כתפו ונכנס לעזרה וכשעודו על כתפו היה קורא פרשת בכורים :
"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה : ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם."
והיו האבות אוספים את הפירות ומסדרים ומקשטים אותם בכל מיני נוי והדר , ובניהם הקטנים היו מכינים את סל "טנא הביכורים" .
בביתו של ר' יוחנן , איש קרית יערים התחילו הילדים , בהכנת הטנא והכל עשו עבודה נאה , אבל הקטן בבניו של יוחנן , אלעזר בן עשר השנים , הפליא בעשיית הטנא יותר מכולם .
הוא עשה בטנא מדורים מדורים , מדור מיוחד לכל פרי ופרי משבעת המינים שנשתבחו בהם הארץ ועל כל מין ומין כתב את שמו של אותו הפרי , קישט את הטנא במקלעות של אשכולות שרשראות , ציצים ופרחים , כתרים ועיטורים וקישוטים מעלי תומר וערבה . ימים ולילות עשה אלעזר בתיקון הטנא שיהא כליל יופי והיה ממתין ומצפה אימתי תגיע השעה ויעלה עם אביו את הביכורים לירושלים.
כל שנה בשעת ביכורי הפירות היה יוחנן אביו יורד לתוך השדות והכרמים , ראה רימון נאה , או , תאנה יפה שביכרה , היה קושר עליהם גמי וקורא על הפרי שם : "לשם ביכורים".
באותה שנה לא ראה אלעזר בשדות אביו פירות קשורים בגמי והיה תמה.
כשהתקרב החג ועדיין לא ראה אלעזר את אביו עושה את ההכנות להבאת הביכורים, עמד ושאל : אבא, אימתי תכין את הפירות לביכורים ? אני את שלי כבר עשיתי - הטנא מוכן !
חייך יוחנן וענה לו : בני, השנה אין מעלים ביכורים לירושלים.
השנה היא שנת השמיטה. שבת שבתון לה', כל פרי אדמתנו לא לנו המה אלא הפקר לכל, לעניים ולעשירים שהכל שווים לפני הקדוש ברוך הוא.
הצטער אלעזר על דברי אביו, ושאל : והעליה לירושלים מה יהא עליה ? הנעלה השנה ? והטנא מה יהא עליו ?
עלה נעלה בני -ענה יוחנן- הפעם נעלה בלי ביכורים, נעלה כולנו גם אני גם אמך גם העבד הכנעני אשר אתנו בבית יעלה אתנו בחג הסוכות הזה לירושלים ככתוב בתורת משה :"מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות... הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך " , נעלה ונראה את המלך ונשמע את הקריאה, אשר יקריא המלך בתורה, ככתוב : "תקרא את התורה הזאת כנגד כל ישראל באוזניהם."
ומה יהיה על הטנא שהכינותי ? האם גם את הטנא נביא ב"הקהל" לבית ה' ?
שאל אלעזר הקטן. כן ! ענה לו יוחנן אביו. טנא אחר יש, טנא יותר חשוב, טנא של מעלה. כשמעלים ביכורים מפרי האדמה מעלים אותם בטנא שנעשה בידי בני אדם. ואילו השנה שאנו עולים לתורה, מעלים דברי תורה מפרי השמים, הרי אנו מעלים אותם בטנא של שמים.
לא הבין אלעזר את דברי אביו, טנא שמים מהו ? אמר לו אביו:
בני, בוא ואסביר לך : בתורה שבכתב יש טעמים, נקודות, אותיות, נוטריקון טנא ,
ששים המה מסכתות התורה שבעל-פה בגימטריא "טנא" = ששים.
בשנה הזאת שהיא כולה קודש לה' ולתורתו אנו מעלים ביכורים של תורה ויראה, ובטנא של הקדוש-ברוך הוא, יתברך וישתבח שמו, אנו עולים עם ביכורינו, לירושלים. לראות ולהראות ולשמוע לדבר ה'.









חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972