אישי החודש
 

רחל עקרה – עקרת הבית

המרירות של החודש קשורה במידה מסויימת עם רחל שמתה באותו החודש י"א חשוון מתוך צער רב ואף קראה לבנה (בנימין) שנולד במותה בשם "בן אוני" בן צערי. החודש מקושר אליה ומשתתף בצערה והוא לקח לו את התואר "מר" לאחר שיעקב ביטל את המרירות והצער משם השבט "בן אוני" וקרא לו בנימין.
ויש מוסיפים ואומרים שהחודש חשוון קשור אף בתוכנו ובמהותו עם רחל הנחשבת כעקרת הבית, כמטרוניתא של "הבית" שנברא בחודש תשרי. העולם נברא ב"בית" והוא נברא כבית, ורחל נקבעה כעקרת הבית בהתאם לפירוש שאנשי הסוד נותנים לפסוק ורחל עקרה, (בראשית כ"ט, לא). דאיהו עיקרא דביתא (זהר ויחי, רכ"ג א').
רחל אמנו נפטרה לפי המסורת בי"א בחשוון והיא נקברה על אם הדרך מפני "שצפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים, זהו שנאמר "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה" (בר"ר פי"א)
ובחודש חשוון מבקרים המוני ישראל את קברה של רחל, ובוכים אתה יחד על צרות ישראל, והדרשנים אף אומרים שקולה של רחל ברמה הוא בהיפוך האותיות הקול המר, כמו שאומרת נעמי "כי המר שדי לי", ומר חשוון מבליט את החודש שלה כחודש בכי ומרירות והיא מר לה - והוא גם רומז על סיבת "המר" מפני "ועמי המיר כבודו בלא יועיל" (ירמיהו ב,י"א).


מותו של מתושלח

אנשי מסתורין מספרים שאחרי מותו של הצדיק מתושלח שנפטר אף הוא ביום י"א בחשוון נעשה העולם קודר, הספידו אותו למעלה והספידו למטה, והשמש לא יצאה לעולם, והמזלות הפסיקו לשמש, והכל ישב שבעה ימים, באבלות, ובכו אחריו מספד מר שרישומו על החודש נשאר עד היום (ראה ספר ייטב לב).
ויש מספרים שלמתושלח היה חרב מיוחדת "שלח", בו היה מפיל אלף מזיקין והחרב הזו עברה בירושה לנח ומנח לאברהם ומאברהם ליצחק ומיצחק ליעקב ויעקב מסרו לעשיו תמורת הבכורה, ומאז חי עשו על החרב והעולם קודר ומר לו.
יש אומרים שהחודש חשוון נקרא בשם מר מפני שאין בו שום חג ושום ציון , הוא עומד בשוני מכל החודשים כולו ריק וערום ואין בו לא חג ואף לא יו"ט. אבל בעתיד ייהפך לחג כמו י' טבת, י"ז תמוז, ולמה אין בו חג ? מפני שבו בדה ירבעם בן נבט חג מלבו והעביר את חג הסוכות מתשרי לחשוון, כדי למנוע את בני עשרת השבטים בממלכתו מלעלות לירושלים, שהיתה בידי ממלכת יהודה, ובה מלך רחבעם בן שלמה מבית דוד. בגלל מעשה זה אין בחודש זה ימים חגיגיים ולא
נותן לקבוע בו שום ימי שמחה, ואפילו לאירועים שראויים שיקבעו בהם חגים , והוא נשאר עצוב
וריק מכל חג, עד אשר ירושלים תיבנה מחדש כעיר שחוברה לה יחדיו וכל בית ישראל יתקבצו בתוכה מכל ארצות פזוריהם כעם אחד ועץ אחד ככתוב בחזון יחזקאל שחודש חשוון הוא בחסותו. כפי שנאמר במדרש בן-גוריון על הפסוק ואל עקרבים אתה יושב (יחזק' ב,ח). והעקרב הוא כידוע מזלו של חשוון.
יש לשער שהנוהג הקדום של יהודי קהילות המזרח שלא להתחתן בחודש מר חשוון נובע מזה שראשו מר ואין בו כל חג (ראה ספר נהר מצרים).
בבית מדרשם של חסידים מסויימים היו רואים במלה "מר" דווקא תואר של כבוד כמו רב, אדון בנוסח חז"ל כגון : "אמר מר, מר בר רב אשי" , והיו מברכים אותו בנוסח של כבוד מר חשוון הבא עלינו לטובה, ולמה מגיע הכבוד והתואר לחשוון ? בגלל מרי נפשו - לעודדו ולחזקו על שאין בו ימי שמחה. ויש אומרים על שם העתיד לבוא שבו עתיד להיות החג הגדול של בניין המקדש והוא בבחינת מרא דאתרא ומרא דשמעתא.
ואחרים אומרים שהוא נחשב לחודש מיוחס בגלל ענוותנותו שמיעט את עצמו והתרוקן מכל חג וייחוס, בדומה ליום השני של חודש סיון שנקרא בשם "היום המיוחס" מפני שאין לו שום ייחוס, א' סיון הוא ראש חודש ובג' סיון התחילו שלושת ימי הגבלה, ורק הוא יום ב' עומד בין המיוחסים בלי שום ייחוס שפל וחסר ערך ומשום כך מחלקים לו כבוד וקוראים לו בשם היום המיוחס כדי לעודדו ולחזקו, ובדומה לו חודש חשוון שהוא עומד בין חודש תשרי שבו חגג שלמה את חג
המקדש, ובין כסליו שבו הוקם בית המקדש השני , נחנך המזבח בימי החשמונאים והתרחש נס חנוכה והדלקת המנורה. וסימן לדבר שהמלה "מר" שהוא תואר של כבוד, פירושה בחז"ל, בהשאלה, דבר מעט ביותר כטיפה מן הים, כפי שאומר הרמב"ם על דבריו שכל הדברים הללו שדיברנו בעניין זה כמר מדלי הם. (רמב"ם הלכות יסודי התורה ד, י).






חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972