ספורי ילדים / חג הסוכות / שיריים של שמחה

שיריים של שמחה
 


אבא היה תמיד רציני ומאופק, ואפילו בשמחת תורה לא היתה שמחתו שלמה. הוא רקד עם ספר התורה יחד עם כל הציבור, אך שמחתו היתה מאופקת, והוא לא יצא מגדרו.
כאשר שאלו אותו מדוע אין הוא שמח בכל גופו ובכל נשמתו, ענה:
בימינו יש צורך לחסוך בשמחה ולשמור אותה לימים קשים. וכשם שיש אנשים החוסכים מעות לעת זקנה, כך חוסך הוא שמחה לימי תוגה.
שבעים שנה חי אבא בגולה, וימי תוגה לא חסרו שם, אף על פי כן לא משך משמחתו שחסך בכל הימים האלה, עד ליום שמחת תורה של שנת ת"ש. אותו יום התנפלו הקלגסים הרשעים על ביתו, כאשר ערך הקפות בחדר צדדי וחשוך, בגיטו היהודי של וורשה. הרשעים היכו כל היהודים שהתאספו לחוג מכות רצח, פצעו את אבי בעיניו, גזזו את זקנו, חבלו בו, וחיללו את ספר התורה שהחזיק בידו.
לאחר שהלכו, הרים את התורה המחוללת המשיך בהקפות וקרא:
שישו ושמחו בשמחת תורה !
שאל אותו השמש ר' דב ששכב פצוע על הארץ: מניין ניקח כוח לשמחה ?
מן החסכונות שחסכנו בשנים הטובות - ענה אבא.
מן השיריים שנשארו מימי השמחה נשמח אנחנו והקב"ה ישמח עמנו, שכן אוהב הוא שיריים
של שמחה. כפי שאנו אומרים: הבוחר בשירי שמחה. אל תאמר "שירי" אלא "שיריים". שיריים של שמחה...
באותו יום הוציא אבא את כל השמחה שחסך בשנים הטובות ושמחתו היתה כה גדולה וכה מלאה - עד שלא נשאר לו אף זיק של שמחה לימים שעוד נותרו לו לחיות על פני האדמה.
'כשזכה והגיע לישראל לחג הפסח, הורידו לו המלאכים שק מלא שמחה מן השמים, וממנו היה נוטל מעט מחג לחג, כדי לקיים את המצווה "ושמחת בחגך".
אבל גם אז לא היתה שמחתו שלמה. גם אז היה נזכר באחיו ובבני קהילתו שניספו בשואה הנוראה, ודמעות רבות זלגו מעיניו.














חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972