צירופו השמי של החודש הוא ה.ה.ו.י. כששתי ה"האין" רומזות על חמשת האורות שנוצרו בכ"ה בחודש אלול, ביום הראשון לבריאת העולם, כפי שזה רמוז בחמשת הפעמים "אור" הכתובים בחמשת הפסוקים הראשונים של פרשת בראשית הקשורים לאורם של חמשה חומשי תורה שמכוחם נברא העולם. שתי ה"האין" רומזות כמו כן על מידת הדין שהחודש מסמל כהכנה ליום הדין ועל מידת התשובה שה"הא" מסמלת בפתחה הפתוח. (ראה ספרי על האותיות וסודותיהן אות ה) ושתי ה"האין" הללו מעלות את חסדי ה' ורחמיו שהאות "וו" וה"יוד" מסמלות. הפסוק הרומז על תוכנו של החודש "וצדקה תהיה לנו" מעלה את מעשה הצדקה כעיקרו של החודש, שהצדקה תציל ממוות, ותעביר את רוע הגזרה. וכל החודש הוא חודש המעשרות, כפי שהוא מסומן באות "יוד" המסמלת אותו.
מחשבת ישראל מעניקה כוחות למזלות החדשים, אבל היא מכוונת אותם לפי מעשי האדם בקיום מצוות ומעשה חסד וצדקה ומעשרות.
האות של החודש היא האות "יוד" המסמלת את החודש בגין ד' ה"יודין" של תוכן הבריאה המרומזים בפסוקו של אלול, "אני לדודי ודודי לי". והן ה"יוד" של בורא העולם, ה"יוד" של עשרת הדיברות הכוללת את כל התורה, ה"יוד" של ירושלים ממנה יוצאת התורה, וה"יוד" של ישראל שקיבל את התורה - הרודף צדקה וחסד, ומתלבש בצדקה כשריון לפני הקטרוגים. אנשי הסוד אומרים שארבעת ה"יודין" של חודש אלול רומזות על ארבעים הימים שמשה רבנו היה בשמים, מא' באלול עד יום הכיפורים כסניגורם של ישראל, לפייסו עם הקב"ה ורכש את מידת הסליחה בהנהגת העולם שהיא "מתנת חינם" של הבורא לבריותיו בימי הבריאה (סלח - מספרו צ"ח כחנם).
|