האותיות וסודותיהן / תפקידן של אותיות מנצפ'ך / תפקידן של אותיות מנצפ''ך - חלק ג' : האות החסרה

תפקידן של אותיות מנצפ''ך - חלק ג' : האות החסרה
"גל עיני ואביטה" אנשי סוד אומרים שבעולמנו כיום חסרה אות אחת מאותיות הבריאה. אומרים שכיום יש בעולם ל"ב נתיבות של חכמה, דעת ואור: כ"ב האותיות ועשר הספירות. אולם לפני שהאות הכ"ג – חוץ מחמש האותיות הסופיות של מנצפך – נעלמה, היו לו לעולם ל"ג נתיבות של חכמה ואור, ועליהן הם מבקשים בלי הר בגעגועי תפילה: "גל עיני ואביטה" – גל=לג. ועל זה הנתיב החסר קוראים את הפסוק "נתיב לא ידעו עיט", והם אף קושרים את חג הזוהר שהוא חג האור עם ל"ג בעומר כתפילה לגילוי ל"ג הנתיבות של אור מתוך תקווה ואמונה, שבעולם העתיד לבוא עתידה האות להתגלות וכל העולם יתוקן בתיקון יפה כגן-עדן ולא יחסר בו שום דבר ולא יהיו בו חטאים ולא יצר רע. (מגן דויד, אות וא"ו).
 

האות הכ''ח שנעלמה

העולם היה טוב בשעה שנברא על ידי כל כ"ח האותיות, כפי שנאמר: "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד", אלא שהוא נפגם, אחרי שאות אחת נעלמה ממנו והכל נתבלבל ונלקח.
"וזה האות שחסר מן האותיות, שהוא אור גדול, נחסר מכ"ח זו ובמקומה בא כל פסל וכל אלהים אחרים וכל כוחות חיצוניות וכל דבר קשה" (ספר התמונה מח:) והיא תתגלה שנית אחרי שכל הרשעה תעבור מן הארץ בכוח גדול וביד חזקה ("הן אל ישגיב בכוחו").


מה מסמלת האות הכ"ח שנעלמה?

האות שנעלמה מן הבריאה היא אחת מפלאי העולם. אנשי הסוד מספרים עליה באופן גלוי מבלי לדעת מה צלילה של אותה אות ומה צורתה. היא אות פלאית וסודית שאין יודעים עליה דבר, מלבד זאת שהייתה, נעלמה, ועתידה לשוב ולהיגלות.
אנשי הסוד קוראים אותה בשם האות הכ"ח, היות שהיא משלימה את כ"ז האותיות הידועות לנו שמספרם ז"ך.

אנשי סוד אומרים, שהאות הכ"ח שנעלמה מסמלת למעשה את הכח העליון הרצוי, הטוב שנעלם, את "כח מעשיו שהגיד לעמו" – לעם סגולתו על ידי התורה שנתן לו, ושעליה אנו מבקשים בכל סוג של תפילות "ועתה יגדל נא כח אדני" (במדבר יד, יז).
אנשי סוד מוצאים בפסוקים שונים ובתפילות שונות רמזים רבים לאות הכ"ח שנעלמה ועתידה להתגלות. הם מתייחסים לפסוקים כמו "וקוי ד' יחליפו כח" (ישעיהו מא, א) שפירושו: אלה שמקווים לד' מקווים לתקופה העתידה של הופעת כוח הכוחות והמידות של העולם; או הפסוק "קול ד' בכח, קול ד' בהדר" שפירושו לפיהם הוא: שקול ד' יהיה בעולם בהדר בשעה שיתגלה בכ"ח הצלילים והקולות.

הם גם מפרשים את המציאות המרה של חיינו בפסוק "וכח אין ללדת (ישעיה נז, ג) שבגלל חוסר האות הנעלמת, האות הכ"ח אין כוח ללכת, והלידה החדשה של העולם תבוא ביום שיתגלה הכח, ולזה אנו מבקשים בתפילה היסודית להגדלת ד' "יתגדל ויתקדש שמא רבא". מורכבת מכ"ח אותיות להדגיש שהברכה תבוא לעולם עם התגלות הכוח של השם, היינו עם התגלות האות הכ"ח. ובדומה לזה מציינים, שהפסוק הראשון של בריאת העולם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מורכב גם הוא מעשרים ושמונה אותיות כזכר למעשה הבריאה שהייתה בהתחלה בכ"ח אותיות שאחת מהן נעלמה אחרי כן.



הנותן ליעף כח

ברכה זו של ברכות השחר שחוברה על יסוד הפסוק בישעיה (מ, כט) "נותן ליעף כח" לא נזכרת בגמרא, ומשום כך נמצאים חכמים שפוסקים שלא לאמרה. אולם כבר התפשט המנהג בכל בית ישראל לאמרה בכל זאת, אע"פ שמובנה לא ברור, מפני שהאדם שכשהוא קם בבוקר לאחר שנח שמונה שעות של שינה אינו עייף לגמרי. והפירוש שמרבים לפרש שכאילו הברכה מכוונת להודות לד' על סילוק העייפות מהנשמה, שהחזיר לנו שקטה ושלווה בבוקר – אף הוא קשה לקבלו מפני שאת ההודאה הזאת אנו אומרים מיד בהתחלת התפילה: "אלקי, נשמה שנתת בי טהורה היא.. ברוך אתה ד' המחזיר נשמות לפגרים מתים" שהיא הודאה על החזרת הנשמה, "חדשים לבקרים רבה אמונתך" (איכה ג, כג) וסילוק העייפות שלפני המנוחה.

ר' מוטל'ה היה מסביר לתלמידיו את הברכה הזאת בקשר לרעיון "וכח אין ללדת", לאמור, שהקב"ה נותן לישראל העייף מסבל הגלות כוח לשאת את הסבל עד הקץ, שאז יתגלה הכח ותהיה הלידה החדשה, ומצא אסמכתא לדבריו "ליעף" היא בגימטריא "קץ", והיא נמצאת בין הברכות הכלליות הרומזות על הגאולה כמו "אוזר ישראל בגבורה,, "עוטר ישראל בתפארה" ומסתיימת בברכת "הנותן ליעף כח" מפני שאת כל הברכות הוא יזכה לקבל בקץ הימים, לאחרי שיתגלה הכוח הנעלם הקשור עם האות הכ"ח שנעלמה ופגמה בעולם.

יש אומרים שהאות החסרה היא ה"יוד" הרביעית של ה"שין" וכך כותב המקובל הרדב"ז: "והנה בשמיטה שעברה הייתה ה"שין" של ד' יו"דין, והם ד' יו"דין של השם המפורש: (אהיה, אדני, י-ה-ו-ה) ולכן היה רובו חסדים גמורים, ואין שטן ואין יצר הרע, ומפני חסרון ה"יוד" האחת בשמטה זו גברה מידת הדין ונתמעטו הרחמים" (מגן דויד, אות שי"ן).











חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972