מקורן של המילים
לכ"ב האותיות העיקריות שבאמצעותן נבראו כל העולמות נוספו על ידי הנביאים חמש אותיות סופיות (ךםוףץ) הנקראות בשם מנצפך שפירושו "מן הצופים" שנתחדשו על ידי הנביאים הצופים וביחד אתן מהווה מספר האותיות כ"ז ועליהן נאמר כמצוין לעיל הפסוק "זך לקחו", והן מהוות את השמן ה"זך" המסובב את גלגלי הבריאה והיצירה. "שבעה ועשרין ברזא דאתוון דאינון שבעה ועשרין" (זוהר פקודי). הרעיון שאת האותיות הסופיות חידשו הנביאים עורר התנגדות בין חכמי ישראל שסוברים שכל האותיות נבראו לפני בריאת העולם ונתגלו למשה מסיני, והן הלכה למשה מסיני, ומשום כל נתקבלה אצלם המסורת שאת אלה האותיות שכחו במשך הדורות הבאים ובאו הצופים הנביאים ויסדון מחדש (שבת קד:) אנשי סוד קוראים לאותיות של מנצפ בשם "מישרים" ורק להן מפני שהן כפולות שוות. מ' מתחלפת ב-ם, נ' מתחלפת ב-ן וכו'. ומספרים שהקב"ה אוהב במיוחד את אלה האותיות, כפי שנאמר בשיר השירים: "מישרים אהבוך", והן נתגלו לאדם הראשון לפני שחטא, ונגנזו ממנו לאחר שחטא, ונמסרו אחרי כן בסודיות לאברהם, ומאברהם ליצחק, ומיצחק ליעקב, ומיעקב למשה, ומשה מסרן לכלל ישראל במעמד הר סיני, והמלאכים לקחום בחזרה לאחר שבני-ישראל חטאו, כפי שכתוב "ויתנצלו בני ישראל את עדים", והאותיות הללו נתגלגלו בעולם הלוך וחזור, נתגלו ונשכחו, עד שבאו הצופים וקבעו אותן מחדש (לפי הזוהר, שיר השירים).
 


מעשה היה ביום סגריר, ובאו ונכנסו חכמים לבית הוועד, והיו שם תינוקות ואמרו: בואו ונעשה בית הוועד.
אמרו: מה טעם כתוב מ"ם – מ"ם, נו"ן – נו"ן, צד"י – צד"י, פ"א – פ"א, כ"ף – כ"ף?
אלא: ממאמר למאמר, מנאמן לנאמן; מהקב"ה שנקרא "אל מלך נאמן" למשה שנקרא נאמן וכתוב: בכל ביתי נאמן הוא".

מצדיק לצדיק: מהקב"ה שנקרא צדיק, "צדיק ד' בכל דרכיו" (תהילים קמ"ה) למשה שנקרא צדיק שכתוב: "צדקת ד' עשה" (דברים לג).
מפה לפה: מפיו של הקב"ה לפיו של משה.
מכף לכף: מכף ידו של הקב"ה לכף ידו של משה; (בראשית רבה א).
האותיות של מנצפך חשובות מאוד בגלל שמונת הקווים שבתוכן, שהודות להן מושלם מספר הקווים שבכל האותיות למ"ט ובזכותן נערכות כל האותיות כמנורת ד' שאף היא הורכבה ממ"ט חוליות שונות הממלאות את העולם באור עליון, באור בראשית אשר נגנז בתורה ובמעשים טובים.

אסמכתא לכך מוצאים אנשי סוד בעובדה שהאותיות שבחמשת הפסוקים הראשונים של חמשת חומשי תורה מספרן מ"ט, להעיד על האור הגנוז של הבריאה ועל האור של התורה שהוא מזוקק שבעתיים, שבע פעמים – מ:ט, מ"ט שערי בינה ומ"ט שערי טהרה, ועליו נאמר הפסוק "ודגלו עלי אהבה", "ודגלו" הוא מ"ט להסביר את הפסוק "מישרים אהבוך". וזאת כדי לקשר אהבה באהבה. (ראה שיר השירים ב, ד).

האותיות של מנצפך נקראות כמו כן בשם "ים המלח" מפני שהם נותנות טעם ושלמות לכל הדברים הבאים מכ"ב האותיות הפשוטות ובלתן אינם מתוקנים (מגן דוד, לו) ובדומה לו אומר בעל ספר התמונה שהן נותנות טעם וריח וקיום לכל הדברים שבעולם (ספר התמונה יט.) נותנות להם טעם וריח כמו לקורבנות וקיום חזק "ברית מלח עולם הוא לפני ד'" (במדבר יח, יט).

ואנשי ח"ן (=חכמה נסתרה) קושרים את חמש האותיות הסופיות של מנצפך הנקראות בשם "ים המלח" עם הה"א של חמשת חומשי תורה שהם ברית המלח שבין הקב"ה ועמו.




תפקידן של אותיות מנצפך

האותיות הסופיות של מנצפך באות לחזק את הבניין של האותיות שלא ייהרס מהרה וכמו שעושים אורגי הבגדים שבשפת הבגד יטילו חוטים כפולים ויעשו אמרה* חזקה כדי שלא ייקרע, כך הדבר הזה באותיות, ולזה אותיות מנצפך משמשות בסוף כי להן עשר ידות על האותיות האחרות.
כמו כן משמשות אותיות מנצפך ככלי זין.

האותיות הסופיות של מנצפך שומרות על כל האותיות ועל כל הדברים שנבראו על ידי האותיות והן עומדות בסוף ככלי זין לשמור על העולם, כמו שהמגדל צריך סביבו כלי זין ואבני בליסטראות להגן על הבית (ר' יהודה חייט, מערכות האלקות יט). ואחרים אומרים שהאותיות ךםןףץ עולות בסדר של תשר"ק שהוא הסדר השמימי, מלמעלה למטה, צפנך-ם והן רומזות על מה שנאמר "למען ענותן ולנסותך באחריתך" (ברוך שאמר, לו:) בשכר המ"ם הסתומה, שהיא הסמל של רזי תורה המשולה למים.

האנוס, ר' שלמה מולכו, קשר את חמשת האותיות הסופיות של מנצפך עם חמשת החושים שניתנו לאדם לטהרם, ולזככם ולשעבדם לעבודת השם.
חשיבותן העיקרית של אותיות מנצפך היא בזה שהן אותיות סופיות, הנחשבות כאותיות של גאולה המבשרות ומביאות את הגאולה, את ימות המשיח ואת אחרית הימים.

ר' אליעזר אומר: חמש אותיות שנכפלו בתורה באותיות מנצפך – כולן בסוד הגאולה.
באותיות כ-ך נגאל אברהם אבינו מאור-כשדים שנאמר "לך לך מארצך".
באותיות מ-ם נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים שנאמר (בראשית כו, טז) "לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד".
באותיות נ-ן נגאל יעקב אבינו שנאמר: "הצילני נא" (בראשית לב,יב).
באותיות פ-ף נגאלו אבותינו ממצרים שנאמר (שמות ג, טז): "פקד פקדתי אתכם".
באותיות צ-ץ עתיד הקב"ה לגאול את ישראל ולומר להם "צמח צמחתי לכם" שנאמר (זכריה ו, יב): "הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ד'". (פרקי דרבי אליעזר פ. מח).

ולא נמסרו האותיות אלא לאברהם אבינו, ואברהם אבינו מסרן ליצחק, ויצחק מסרן ליעקב, ויעקב מסרן ליוסף, ויוסף מסרן לאחיו, ואשר בן-יעקב מסר סוד הגאולה לסרח בת-אשר, וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם, הלכו זקני ישראל אצל זקנתם סרח בת-אשר ואמרו לה: בא איש ועשה אותו לעינינו כך וכך.
אמרה להם: אין באותות הללו ממש.
אמרו לה: והלא אמר לנו "פקד פקדתי אתכם"?
אמרה להם: הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים, שכך שמעתי מאבא שנאמר "פקד פקדתי אתכם".
מיד האמינו העם באלקים ובמשה שנאמר: "ויאמן וישמעו כי פקד ד' את בני ישראל" (פרקי דרבי אליעזר פ. מח).







חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972