כל מי שערכו מעמדים של הקהל או כינוסים דומים לו, ביקשו לעורר את העם לחזרה בתשובה. זוהי אולי המטרה המובהקת ביותר של המעמד וההישג החשוב שעורכיו שואפים להנחיל לעם.
בכלותו לבנות את בנין בית המקדש מקהיל שלמה המלך את העם ומפציר בו:
"והיה לבבכם שלם עם ה' אלוהינו ללכת בחוקיו ולשמר מצוותיו כיום הזה" (מל"א ח' ס"א)
במיוחד בולטת מגמת ההחזרה בתשובה בימי יאשיהו כאשר התורה נשכחה מלב העם ורק נס מציאת ספר התורה מעורר את המלך לכנס את בני העם ששקעו בטומאת העבודה הזרה ולקרוא להם להתנער מגילוליהם ולכרות ברית מחודשת בינם לבין ה':
"ויעמד את כל הנמצא בירושלים ובנימין ויעשו יושבי ירושלים כברית אלוהים אלוהי אבותיהם. ויסר יאשיהו את כל התועבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל, לעבוד את ה' אלוהיהם כל ימיו, לא סרו מאחרי ה' אלוהי אבותם" (דברי הימים ב לד, לב-לג).
בהקהל לאחר שיבת ציון, כאשר רבים מבני העם נשאו להם נשים נוכריות, קרא עזרא הסופר באזני העם את דברי התורה וייסר אותם על חטאיהם. דברי התוכחה הקשים פוגעים במטרה ובני העם מכירים בחטאיהם, מודים בהתרחקותם מד' ותורתו, נעצבים אל לבם, מתאבלים ובוכים. לאחר הסוכות נאספים כל אלו שהדברים חדרו אל ליבם, ומקיימים צום ואבל, והתוצאה:
"ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתוודו על חטואתיהם ועונות אבותיהם" (נחמיה ט ב).
תהליך החזרה בתשובה, שהחל במעמד הקהל שערך עזרא, מגיע לשיאו בקבלה לעתיד:
"ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכתבים… ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלוהים… ולשמור ולעשות את כל מצות ה' אדוננו ומשפטיו וחוקיו". (נחמיה י א,ל).
הכלי יקר בבואו להסביר את חובת ההמונים, ואפילו הטף, להשתתף במעמד, מדגיש את יסוד התשובה:
"שכל עיקר צורך הקהל זה בעבור התשובה לפי שאמרו חז"ל שיום ראשון של חג נקרא ראשון לחשבון עוונות, על כן הם צריכים לעשות תכף הכנה אל התשובה". ("כלי יקר" דברים לא י"ב).
גם החובה על ההורים להביא את הטף "כדי ליתן שכר למביאיהם", כדברי רבי אלעזר בן עזריה – קשור בחזרה בתשובה. את השתתפות הגרים במעמד מנמק אבן ערא: "אולי יתייהדו". גם מי שלא הבינו עברית לא נפטרו מחובת המעמד שכן גם עליהם החובה לספוג את אווירת התשובה ולשוב בלב שלם אל תורת ד'.
|