הקהל / שבחי הקהל / היעדים של מעמד הקהל והשפעתו על העם ותודעתו- חלק ב'

היעדים של מעמד הקהל והשפעתו על העם ותודעתו- חלק ב'
 

בן מתתיהו: קול אדיר וחזק

יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות היהודים" תיעד ופירש כמי שהשתתף במעמד בעצמו וכבן למשפחת כוהנים, את ההערכה הרבה לתוצאות ההשתתפות בהקהל:

"שיהיו הדברים חרותים בלבות ונשמרות בזיכרון ולא תוכלנה להימחות לנצח. באופן כזה לא יחטאו לעולם, כי לא יוכלו לומר שלא ידעו מצווה מן המצוות כי ישמיעו אותן בקול אדיר וחזק שיכנס באזני החוטאים, וירשמו בנפשם פנימה, וידעו מראש האזהרות על השפטים הנכונים להם".


שמחה של מצווה

מעמד הקהל ככל שהוא מאורע חינוכי דרמטי ומרגש, הריהו ספוג במרבית פרטיו שמחה גדולה של מצווה. העם חווה במהלכו חוויה רוחנית המבוססת על התרוממות הרוח ועל אהבה ולא על פחד ויראה. את תחושת השמחה במעמד מלבים באמצעים שונים: תרועת החצוצרות שבטרם המעמד, נגינת הלויים על דוכנם, הקהל העצום, הדר יופיו של בית המקדש, הופעת הכהן הגדול בבגדי השרד שלו, ובואו של המלך. ההשתתפות במעמד "הקהל" מזרזת את העם ללמוד ולשמור את דברי התורה מתוך אהבה ושמחה כאילו נתקבלה זה עתה מחדש.


חזרה בתשובה
כל מי שערכו מעמדים של הקהל או כינוסים דומים לו, ביקשו לעורר את העם לחזרה בתשובה. זוהי אולי המטרה המובהקת ביותר של המעמד וההישג החשוב שעורכיו שואפים להנחיל לעם.
בכלותו לבנות את בנין בית המקדש מקהיל שלמה המלך את העם ומפציר בו:

"והיה לבבכם שלם עם ה' אלוהינו ללכת בחוקיו ולשמר מצוותיו כיום הזה" (מל"א ח' ס"א)

במיוחד בולטת מגמת ההחזרה בתשובה בימי יאשיהו כאשר התורה נשכחה מלב העם ורק נס מציאת ספר התורה מעורר את המלך לכנס את בני העם ששקעו בטומאת העבודה הזרה ולקרוא להם להתנער מגילוליהם ולכרות ברית מחודשת בינם לבין ה':

"ויעמד את כל הנמצא בירושלים ובנימין ויעשו יושבי ירושלים כברית אלוהים אלוהי אבותיהם. ויסר יאשיהו את כל התועבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל, לעבוד את ה' אלוהיהם כל ימיו, לא סרו מאחרי ה' אלוהי אבותם" (דברי הימים ב לד, לב-לג).

בהקהל לאחר שיבת ציון, כאשר רבים מבני העם נשאו להם נשים נוכריות, קרא עזרא הסופר באזני העם את דברי התורה וייסר אותם על חטאיהם. דברי התוכחה הקשים פוגעים במטרה ובני העם מכירים בחטאיהם, מודים בהתרחקותם מד' ותורתו, נעצבים אל לבם, מתאבלים ובוכים. לאחר הסוכות נאספים כל אלו שהדברים חדרו אל ליבם, ומקיימים צום ואבל, והתוצאה:

"ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתוודו על חטואתיהם ועונות אבותיהם" (נחמיה ט ב).

תהליך החזרה בתשובה, שהחל במעמד הקהל שערך עזרא, מגיע לשיאו בקבלה לעתיד:

"ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכתבים… ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלוהים… ולשמור ולעשות את כל מצות ה' אדוננו ומשפטיו וחוקיו". (נחמיה י א,ל).

הכלי יקר בבואו להסביר את חובת ההמונים, ואפילו הטף, להשתתף במעמד, מדגיש את יסוד התשובה:

"שכל עיקר צורך הקהל זה בעבור התשובה לפי שאמרו חז"ל שיום ראשון של חג נקרא ראשון לחשבון עוונות, על כן הם צריכים לעשות תכף הכנה אל התשובה". ("כלי יקר" דברים לא י"ב).

גם החובה על ההורים להביא את הטף "כדי ליתן שכר למביאיהם", כדברי רבי אלעזר בן עזריה – קשור בחזרה בתשובה. את השתתפות הגרים במעמד מנמק אבן ערא: "אולי יתייהדו". גם מי שלא הבינו עברית לא נפטרו מחובת המעמד שכן גם עליהם החובה לספוג את אווירת התשובה ולשוב בלב שלם אל תורת ד'.








חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972