הקהל / במועד שנת השמיטה / השמיטה בשנים כשבת בימים

השמיטה בשנים כשבת בימים
 

) שבת לה'

אף לא באחד מן המועדים – גם לא ביום הכפורים – לא נאמר "שבת לה'" – אלא רק ב"שבת בראשית", ובשנת השמיטה
יש בכך ללמד על הקירבה המיוחדת שבין שנת השמיטה לבין יום השבת. על משמעות הביטוי "שבת לה'" עמד ספורנו בביאורו לעשרת הדיברות. "שבת לה' אלוהיך" (שמות כ' י'):

"כלומר: ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולהתענג בו"…

בפרשת משפטים מסמיכה התורה שבת אל שמיטה ומדגישה את המכנה המשותף המספרי "והשביעית" מול "וביום השביעי".

"ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה: והשביעית תשמטנה ונטשתה…" (שמות כ"ג, י-יא).
ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות…" (שמות כ"ג יב).


סמליותה של הספרה 7

לספרה 7 יש משמעות מיוחדת בעולמה של היהדות.

7 ושבת בראשית
כבר הפרק הראשון בתורה, שעניינו מעשה בראשית, עומד בסימן הספרה 7 וכפולותיה.
בפסוק הראשון שבתורה: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ": 7 מילים ו- 28 אותיות שהם 7 x 4.
בפסוק השני: "והארץ הייתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים": 14 מילים שהם 7 x 2.
הפיסקה ה- 7 של מעשה בראשית עניינה שבת בראשית.
לאחר הפסוק הראשון שלה באים בה בזה אחר זה 3 קטעים שבכל אחד מהם 7 מילים.
"ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה (7 מילים).
וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה (7 מילים).
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו (7 מילים).
בסך הכל יש בפיסקה הזאת (בראשית ב' א-ג') 35 מילים שהם 7 x 5.

7 ושבתה הארץ
גם בנאמר על "שבת הארץ" כ"שבת לה'" ויקרא כ"ה ב'-ז' – ניכר השימוש שהתורה עושה בספרה 7:
7 פעמים ובצורות שונות נזכרת כאן המילה שבת.

"וידבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לד'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ. והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך. ולבהמתך ולחיה אשר בארץ תהיה כל תבואתה לאכול".



סודות ורמזים
) אבן עזרא: שבת לד' סוד ימות עולם
במושג "שבת לד'" גנוזים רזים וסודות לרוב – קובעים כמה מן המפרשים.
באמור בויקרא כ"ה, ב' "ושבתה הארץ שבת לד'" מוצא רבי אברהם אבן עזרא רמז וסוד: "וטעם שבת לד' כיום השבת וסוד ימי עולם רמוז במקום הזה".

2) רמב"ן: השנים ירמזו לאשר יהיה בבריאת ימי עולם
הרמב"ן על אותו פסוק "מגלה", בעקבות אבן עזרא, קצת יותר:

"והנה בכאן עוררו אותנו בסוד גדול בסודות התורה כבר רמז לו ר"א שכתב "וטעם שבת לה' כיום השבת. וסוד ימות עולם רמוז במקום הזה. וכוף אזנך לשמוע מה שאני רשאי להשמיעך ממנו בלשון אשר אשמיעך ואם תזכה תתבונן. כבר כתבתי בסדר בראשית כי ששת ימי בראשית הם ימות עולם ויום השביעי שבת לד' אלקיך כי יהיה שבת לשם הגדול… והנה ה"ימים" רמז לאשר ברא במעשה בראשית וה"שנים" ירמזו לאשר יהיה בבריאת כל ימי עולם. ועל כן החמיר הכתוב בשמיטה יותר מכל חייבי לאוין וחייב הגלות עליה כמו שהחמיר בעריות…"




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972