שיר לכת
 


ר' פנחס שמר בזיכרונו את תאריכי החגים – וכמה ימים לפני כל חג ומועד או יום זיכרון אחר החל מתכונן לקראתו ומחפש דרך לקיימו או לעשות לו זכר, אות וסימן שלא ישכח חלילה את מאורע היום.
בתחילת אדר התחיל ר' פנחס לשנן בזיכרונו את המגילה ולהעלותה על פיסות נייר קטנות וקטנטנות שאסף בחשאי ועל כרטיסי עבודה שמצא, כדי שיהיה לו ממה לקרוא בפורים, אם לא את מגילת אסתר, הרי לפחות קטעים ממנה. את מצוות "משלוח מנות" החליט לקיים בפירורי לחם ומעט מים. שתי מנות אלה חשובות במחנה וערכן לא יסולא בפז. חשב ר' פנחס להוריד ממנתו הזעומה שלו, מנת הרעב ולהקדישה לדבר מצווה.
אותו יום משחזר ר' פנחס יחד עם חבריו, מעבודתם לצריף המחנה – והם עייפים ושבורים הלך ר' פנחס הלוך וטפוף, הלוך וטפוף. בכל כוחו רקע ברגליו על הקרקע. משהוסיף להלך כך, הלוך וטפוף, הלוך ודרוך, במרץ, בכוח, באון, שאלוהו על כך והוא אף ענה:
"פורים היום, יהודים, ואני מכה את המן!!!".
הרעיון מצא הד בלבבות. מי במחנה לא רצה להכות את המן ולהתנקם ביוצאי חלציו הנאצים הארורים? הכאת המן בדרך זו, דבקה איפוא, גם באחרים גם הם התחילו ללכת הלוך וטפוף ברגליהם כהולכים בשיר לכת. תחילה הלכה והכתה רק שורתו של ר' פנחס. אחרי כן הצטרפה השורה שלפניו ושמאחוריו ואחרי כן שאר השורות והעייפים והשבורים התאזרו עוז ושמחים ועליזים היו בהכותם את המן.








קישורים לדפים פנימיים


חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972